מאמרו של עמית סגל שמתפרסם היום (שישי) ב"ידיעות אחרונות" מעלה מחדש את קריאתו של עידן עמדי, אשר במשך שנים פעל למען השבת גופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול.
סגל מתאר את ניסיונותיו של עמדי לגייס את דעת הקהל והפוליטיקאים לנושא, שנתקלו בהתעלמות כמעט מוחלטת מכל קצוות הקשת הפוליטית, משמאל סירבו לשמוע על הפסקת הזרמת הסחורות לעזה ומימין, העדיפו שלא להפוך את הפרשה לאירוע אסטרטגי בעל משמעות רחבה.
לדבריו של סגל, רק לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר חלחלה ההבנה כי מדיניות ההבלגה שידרה לחמאס מסר שניתן לחטוף ישראלים מבלי לשלם מחיר כבד. עמדי ומשפחת גולדין הזהירו במשך שנים כי תגובה רופפת תוביל להשלכות חמורות, אך קריאתם לא נענתה.
הוא מציין בהמשך כי משפחת גולדין לא דרשה את שחרור מחבלי חמאס בתמורה להשבת גופתו של הדר. במקום זאת, היא דרשה צעדים תקיפים ולוחמניים כלפי ארגון הטרור. אלא שהמדיניות הרווחת בממשלות ישראל באותה תקופה הייתה מתן הקלות כלכליות לרצועת עזה מתוך הנחה כי שיפור רמת החיים יביא לרגיעה ביטחונית.
סגל מוסיף וכותב על הסנקציות מצד הממשל האמריקני במלחמת חרבות ברזל על ארגון "צו 9" שפעל להפסקת הסיוע ההומניטרי לעזה כל עוד לא ישובו החטופים. "איש ממובילי המאבק הנוכחי לא נרתם לעזרתם. הם תויגו כמובן כ'משיחיים' - האמצעי הנוכחי לבטל את דעותיהם של מי שצדקו לאורך כל הדרך. כי גם אלה שדורשים לשלם כל מחיר, לא מוכנים לשלם בכל מטבע", הוא מסכם את דבריו.