בכיתות הכוננות ברחבי הארץ מתקבל שחרור המחבלים בשטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים בחשש גדול.
אריק קולר, נציג פורום כיתות הכוננות, מדגיש בשיחה עם ערוץ 7 את הסיכון הגלום בשחרור ומספר על ההיערכות והדריכות.
"כמו כל אזרחי ישראל חברי כיתות הכוננות שמחים על שחרור החטופים מצד אחד, אבל מבינים את המשמעות המסוכנת של שחרור מאות ואלפי מחבלים", אומר קולר המציין כי "מחבלים שיוצאים למזרח ירושלים מקבלים תעודת זהות כחולה שמאפשרת להם להגיע לכל מקום בארץ, מחבלים שמגיעים ליהודה ושומרון קרובים לישובים, לקו התפר ועוד".
השחרור, הוא אומר "מעודד פיגועי השראה ובנוסף, מפגעים מבינים שהם יכולים לפגע ואחרי כמה שנים לחזור הביתה עם משכורת שמנה. זה מדליק אלף נורות אזהרה בכיתות הכוננות בכל הארץ. אין מקום שניתן לומר שהוא בטוח יותר ממקום אחר".
בכיתות הכוננות, מספר קולר "מגבירים ערנות, אבל קוראים לחיזוק ואימון כיתות הכוננות ויצירת שיתוף פעולה מוצלח יותר עם המשטרה ושימוש בתבונה וביעילות בכוח הזה של עשרות אלפי מתנדבים בכיתות הכוננות, אפשר להשתמש בהם גם כדי לחזק את הביטחון של התושבים, גם לחזק את הקשר בין התושבים למשטרה וגם להתכונן. האויב לא מחכה לנו. הם מתאמנים מתחמשים ומתחזקים כתוצאה מהשחרורים האלה של המחבלים ואנחנו צריכים להיות צעד אחד קדימה ולא כמה צעדים מאחורה כמו שראינו בשבעה לאוקטובר".
קולר מדגיש כי לצד המקום לשפר וליעל את הקשר ושיתוף הפעולה עם המשטרה מדובר בקשר שקיים במקומות רבים, אך נראה שרמת הקשר הזה תלויה בהחלטתו של מפקד תחנת המשטרה המקומי ולמעשה אין הכרעה מכוונת אחידה בכלל המשטרה בישראל. "יש מקומות שחברי כיתות כוננות מדווחים שמשתמשים בהם למילוי חורים, יש מי שמדברים על שיתוף פעולה טוב כמו בחיפה וכפר סבא, ויש מקומות שאין שיתוף פעולה בכלל".
קולר מוסיף ומציין כי פעילותן של כיתות הכוננות אינה מתחילה ומסתיימת בהיבט הפח"ע. "יש הרבה כיתות שהיו קודם ויש כיתות שהוקמו בעקבות פעילות של השר לשעבר בן גביר והכיתות הללו עוזרות בהקטנת אירועי פרוטקשן, גניבות ומעשים פליליים כתופעת לוויי מהקמת הכיתות". לזאת ניתן לציין שמעורבות כיתות הכוננות בפעילות לבלימת מעשים פליליים משחררת למעשה שוטרים לפעילות ביטחונית.
לשאלתנו אם כיתות הכוננות או מי מטעמם קיבלו מידע מקדים מתבקש על שחרור מחבלים כאלה ואחרים לאזורים שבהם הן פועלות, האם מישהו דיווח שלכפר מסוים בגזרת הכיתה משתחררים שניים או שלושה מחבלים, שמותיה או רמת המסוכנות שלהם וכיוצא באלה? לשאלה הזו משיב קולר בשלילה. "למיטב ידיעתי לא מקבלים מידע התראתי מהסוג הזה", הוא אומר ומדגיש כי אך טבעי וברור הצורך לעדכן את כיתות הכוננות במידע מסוג זה.
בדבריו הוא מקפיד שלא להיכנס לשיקולים השונים של הגורמים הביטחוניים שבחרו שלא לעדכן את כיתות הכוננות, אך מזכיר שלא מדובר באנשים שיש מקום להסתיר מהם מידע שכזה. מדובר במי שקיבלו לידיהם את היכולת והסמכות לפעול, בידיהם נשק, קסדה וווסט, וחשוב שהם יידעו באילו מקרים הם עלולים להיתקל בפעילותם.
את הבקשות להגברת שיתוף הפעולה עם המשטרה מעבירים אנשי פרום כיתות הכוננות בצינורות שונים לגורמים הרלוונטיים וקולר מדגיש בדבריו את הבהילות שבהפנמת הצורך בכך. לפי שעה, הוא אומר, הדברים מתנהלים בקצב איטי מדי לנוכח הנסיבות הביטחוניות המואצות ולנוכח התחזקות, התחמשות האויב והתחזקותו המוראלית. לדבריו אמנם יש לברך על פעילות המערכות הממשלתיות הבירוקרטיות, אך דרושה פעילות מהירה ויעילה יותר.