בקיבוץ בארי התקיימה עצרת מיוחדת לציון 500 ימים לחטיפת 73 הישראלים שנמצאים בעזה, תחת הסיסמה "500 ימי גיהנום".
באירוע נשאו דברים בני משפחות החטופים ודרשו מהממשלה להמשיך במאמצי המשא ומתן להשבת יקיריהם.
דורון שטיינברכר, שורדת השבי, סיפרה: "היום זה היום ה-500, מתוכם 471 ימים אני הייתי בשבי החמאס. שם כל דקה וכל שנייה מרגישים כמו נצח. אני אמנם זכיתי לחזור לביתי, אבל אני לא באמת אוכל להתחיל את תהליך השיקום עד שלא ישובו לביתם כל 73 החטופים האחרים. אני קוראת לכם לצום ביחד איתי, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות עבורם, עבור כל מי שקולם לא נשמע".
רעיה רותם, שנחטפה ושוחררה במסגרת עסקת השבויים הקודמת, אמרה בעצרת: "אני יודעת מה זה להיות שם, וכל זה כשהייתי 'רק' 54 ימים. מה עובר על מי ששם כבר 500 ימים? אם לא היו עוד פעימות לעסקה הקודמת, לא הייתי יוצאת מאותו הבית בו הייתי ושבו נפרדתי מאיתי סבירסקי ז"ל, שהיה אמור לחגוג היום יום הולדת 40".
נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי שרעבי ז"ל, אמרה: "לאחר שנחזיר את כל החיים- נהיה חייבים לכוון את הלב שלנו גם לתהליכים קשים שאי אפשר לתאר את רמת החשיבות שלהם - סגירת המעגלים והחזרת כל הנרצחים לקבורה באדמה שלנו. יוסי האהוב שלנו, שעד שיהיה קבור כאן - חסרה לנו כל כך הפרידה ממנו, ולא נוכל להמשיך הלאה".
מור גודארד השרוני, בתו של מני גודארד ז"ל, התייחסה למשא ומתן על החזרת החטופים: "העסקה קורית. לאט מדי, מעט מדי ושברירי מדי. אבל סוף סוף אנחנו רואים את התמונות שחיכינו להן כל כך. שבים ושבות. אנחנו משפחות החטופים, מחזיקות חזק את התקווה והפחד שלא יהרס, שלא יקרוס, שרק ימשיך, שרק יחזיק עד אחרון החטופים. המשא ומתן על שלב ב׳ עוד לא התחיל והזמן נגמר, נגמר מזמן, ואין דבר חשוב יותר מהחזרתם, אין!".
