לאחר חג ט"ו בשבט ולציון 500 ימים לפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הקימו בישיבת ההסדר איתמר את 'גינת הגיבורים' על שם בוגרי הישיבה אשר נפלו במערכות ישראל ובמלחמת חרבות ברזל: אוריאל סילברמן הי"ד, אורי חדד הי"ד, מתניה אלסטר הי"ד, דוד מאיר הי"ד, אלעד פינגרהוט הי"ד, דב כוגן הי"ד וידידיה בלוך הי"ד.
את טקס הקמת הבוסתן, בהשתתפות הוריהם ומשפחותיהם של הנופלים, צוות הרבנים ותלמידי הישיבה, פתח ראש הישיבה, הרב יהושע ון דייק, בדברים לזכרם של הבוגרים: "עם ישראל משול לעץ. מדוע? נראה לומר שיש קשר בין התהליך הנמצא בעץ לתהליך העובר על חיי האומה. בימי החורף והסגריר העץ נראה ערום וכמעט גווע למוות, ומסתבר שדווקא בימים אלו מתפתחים כוחות חיים חדשים בעץ שיבשילו ויפרצו בימי הקיץ. זהו יום ט"ו בשבט בו מלמדים אותנו חז"ל, שדווקא ביום זה נקבע ראש השנה לאילן. מכוח זה יתפרץ באילן כוחות חדשים והוא יניב פירות בימי הקיץ. נמצאנו למדים שדווקא בזמן סגריר וקור בו נראה שהאומה נחלשת ונוטה למות נקבעת הפריחה והשגשוג".
הרב הוסיף: "דווקא מתוך הכאב והצער והשכול מתפרצים בעם ישראל כוחות חיים חדשים של תורה וגבורה, ועם ישראל מתוך הצער והיגון, מגיע לפריחה ולבלוב גדולים יותר עם כוחות רוח וגבורה עצומים".
בדבריו פנה למשפחות ואמר: "ניתן לראות שמהצער וממסירות הנפש של גיבורים אלה עם ישראל עולה לקומה חדשה. לכן ביום זה, כבוד הוא לנו שזיכרון הנופלים-בוגרי ישיבתנו, שספגו תורה בבית מדרש זה, יונצח בנטיעת אילנות בנחלת אבותינו סמוך למקום לימודם, ובכך נעמיק שורשים בעמנו בתורתנו ובארצנו".
ההורים של הנופלים בירכו את הישיבה על הגינה וההנצחה המרגשת והעלו זיכרונות על יקיריהם, כאשר הורי משפחת בלוך פתחו וסיפרו על בנם: "ידידיה עסק בעזרה לאחרים, קירב ועזר לכולם בכל מקום. כשנתנו לו משימה, אפשר היה לסמוך עליו שיעשה עד הסוף". הורי משפחת חדד סיפרו על אורי כי היה "בחור מתוק, מלא חיים, ביישן ושקט. עם החברים הוא הֵנְעים בקולו בתפילה ושירה ולקח על עצמו בצבא הרבה מעבר לגודלו הפיזי".
"אלעד דאג להראות את הייחודיות שלו, היה מיוחד, איש ברזל", ציינו משפחת פינגרהוט. והוסיפו כי היה לוקח על עצמו פרויקטים ביישוב הארץ בגוש עציון, נטע כרמים, ואף הקים יישוב חדש. משפחת אלסטר סיפרו כי מתניה היה מיוחד, "נגביסט חוד ובעל כושר חזק", ועוד ציינו כי מתניה זכה להיות קרוב לבנו ברגעיו האחרונים. על ההנצחה בבוסתן הסבירו כי "קיבלנו החלטה להמשיך ולהוסיף חיים".
את הדברים חתמו משפחת סילברמן כאשר אביו סיפר על הבחירה של אוריאל היד ללמוד באיתמר: "אוריאל למד, ספג והתחבר למקום ולסביבה. הוא הקפיד על כיבוד אב ואם, וכן סבא וסבתא - זה היה בא לו בטבעיות. תמיד הסתכל על הטוב של אנשים גם אם הם שונים ממנו".
