אחת המדינות ששמה עולה מתחילת המלחמה כמתווכת בין ישראל לחמאס היא קטאר - מדינה ערבית שאינה נחשבת למדינת אויב אף שאינה נמנית עם אוהבי ישראל בשום צורה.
קטאר מעורבת עמוקות בעסקת החטופים, בניסיונות להניא את הנשיא טראמפ מיישום פתרון הגירת העזתים שהעלה, ובהמשך ביצור כוחו של חמאס.
במשך השנים עלו תהיות רבות בנוגע לקשר שישראל מנהלת עם קטאר (בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים, נ"ק) שהגיעו לשיאן במלחמה. הרבה מאוד ביקורת הוטחה בראש הממשלה נתניהו בנוגע לעובדה שקטאר עסקה בהעברת מזוודות כסף לעזה, שהיו אמורות להגיע לסיוע אזרחי, ובמשך שנים רוב הכספים הגיעו לידי חמאס וגורמי טרור אחרים ותרמו תרומה אדירה להתעצמותם.
הביקורת על קטאר עלתה בימים אחרונים שוב לכותרות, לאחר טענות שלפיהן גורמים בצד היח"צני בלשכת ראש הממשלה נתניהו שימשו, לכאורה, סוכני השפעה בתשלום מצד קטאר. שירות הביטחון הכללי אף עדכן כי מתקיימת בחינה ראשונית של הנושא. הדיווחים התמקדו אומנם באלי פלדשטיין, אבל דובר גם על יועצים נוספים.
בהודעה שפורסמה מטעם השב"כ נכתב כי "בהתאם לחוק מופקד שב"כ על סיכול איומי ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן על אבטחת אישים. בהתאם, מתקיימת לאחרונה בחינה בנושא הגנה על הסוד בלשכת ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה נוספים, וכן ביחס למצויים בסביבתם הקרובה של אישים מאובטחים. בהמשך לפניות שהתקבלו בנושא, ולאחר בחינה ראשונית שבוצעה על בסיס ממצאיה, נבחנות על ידי השירות גם הטענות הללו".
חשוב לציין שישראל לא לבד. קטאר ניסתה להפעיל את השפעתה מבפנים במדינות רבות, ושמה נקשר גם בשערוריות בתחומי ההשפעה בכל העולם, כולל בארצות הברית. אחת הפרשיות הגדולות מהשנים האחרונות הייתה חקירת הדרך שבה זכו הקטארים באירוח המונדיאל בארצם.
אז למה לקטארים חשוב כל כך לפעול באופן הזה ולשפר את תדמיתם ברחבי העולם, בעוד הם נחשבים לאחת המדינות העיקריות במימון הטרור העולמי?
תעודת הכשר מארצות הברית
ד"ר אריאל אדמוני, חוקר מדיניות קטארית מאוניברסיטת בר אילן, מבקש קודם כול להעמיד את הדברים במסגרת הנכונה. "קטאר שונאת אותנו, והיא מדינה בוגדנית. בישראל לא הבינו את זה, אבל אנחנו לא לבד, משום שהרבה מדינות לא הבינו שקטאר משחקת את עצמה נחמדה ומאחורי הקלעים מסוכנת. כל אחד בטוח שקטאר משקרת למישהו אחר, כשבעצם היא משקרת לכולם", הוא מבהיר.
אנחנו לא לבד, אבל מה השורש של העניין? מדוע לישראל חשוב להיות בקשר עם קטאר?
"במשך שנים רבות ישראל שמחה על כל תקשורת שהתאפשרה עם העולם הערבי. במובן מסוים, כשהקטארים באו לקראתנו בשנות התשעים, כמובן מהאינטרסים שלהם, כביכול זה נתפס בישראל שעוד מדינה ערבית נמצאת בקשרים איתנו. בפועל ישראל לא הבינה שלגיטימציה לקטאר שכביכול תורמת לנו, בפועל מסייעת לקטארים. מדובר במדינה שבעת ובעונה אחת - ולא רק כלפי ישראל - יודעת לנהל יחסים פתוחים ולהציג גישה פרגמטית, אבל מנגד היא תשתמש במימון תנועות טרור ובזירה תקשורתית כדי ללכלך מאחורי הגב.
"חוסר ההבנה בנושא לא חדש. נציגות הסחר הישראלית פעלה בדוחא מ־1996 עד 2009 לא רחוק מהווילה של חאלד משעל, שהוזמן לגור שם על ידי האמיר הקטארי ב־1999. הדעה הרווחת הייתה שיש אינטרס לקדם הידברות, כי אולי זה יתרום להבנה או לשיפור יחסים גם ברמה העמוקה יותר, אלא שבקטאר זה לא תורם, להפך, זה נותן דלק לגורמים שמחפשים את רעתנו".
בהקשר לפרשיות האחרונות שעלו לסדר היום - מה האינטרס שלה לייצר השפעה פנימית בדעת הקהל הישראלית?
"קודם כול אין להיות מופתעים ממהלכים כאלה. יש אין־ספור מקרים שבהם קטאר השתמשה באמצעים לא חוקיים, לא לגיטימיים, כדרך לגיטימית להשגת השפעה. בהקשר הגלובלי, זה בלט באנשי עסקים ובפוליטיקאים שהועמדו לדין. לא מזמן, הסנאטור האמריקני בוב מנדס עמד לדין בגין קבלת תרומות מקטאר וממצרים, וזה רק מקרה אחד. גם בהקשר למונדיאל היו דיבורים על 'עסקים מלוכלכים'.
"אז למה בעצם אכפת לקטאר מדעת הקהל הישראלית? שתי סיבות עיקריות: הראשונה, היא אפילו קצת אנטישמית. לדעתם הדרך לוושינגטון עוברת בתל אביב, ואם דעת הקהל הישראלית תתמוך בהם - גם האמריקנים יתמכו. סיבה נוספת היא להנציח את הרעיון של 'אנחנו בסדר עם כולם וגם מלכלכים על כולם'. כחלק מהמדיניות הזאת גם ישראל הייתה בתמונה. במהלך המלחמה קטאר התראיינה לאין־ספור כלי תקשורת ישראליים. חלק מהעיתונאים גם הוזמנו לדוחא לביקורים, ואל־ג'זירה ספגה ביקורת כי ראיינה פרשנים ישראלים או משפחות חטופים".
אם כולם יודעים שזו מדינה דו־פרצופית - למה ממשיכים לערב אותם במגעים מאוד משמעותיים?
"יש הבנה שלא מדובר בפרסונה נון־גרטה. זו מדינה שהשבוע חתמה על הסכם ענק עם מיקרוסופט והפכה לגורם שנחשב לגיטימי לחלוטין בזירה הבין־לאומית. גם טראמפ לא רואה בקטארים בעיה. ישראל לא יכולה לבוא ולהגיד שקטאר נגדה, כי זו ירייה ברגל.
"מדובר במדינה שמעורבת עסקית עם כל החברות הגדולות במשק, היא מושקעת כלכלית בכל מדינה שישראל זקוקה לה, נוסף על העובדה שגם מתוך ישראל יש לחץ וקולות הקוראים לדבר עם כל מי שיכול להביא תוצאות בנוגע לעסקת החטופים. הנקודה היא שבשביל לפתור את הבעיה שנקראת חמאס, אנחנו מטפחים בעיה אחרת - הלגיטימציה לקטאר. קטאר השתמשה בשבחים שנתנו לה, בשביל להלבין את ההתנהלות שלה".
היית מצפה שישראל תגדיר את קטאר מדינת אויב?
"ברמה הפרקטית קטאר לא נחשבת מדינת אויב, וחבל. בסוף יש שם תמיכה בחמאס, לא רק כלכלית, גם מורלית ותקשורתית. קטאר היא מדינה שמחפשת את רעתנו. לדידי, היו צריכים להכריז עליה מדינת אויב. זה היה מוביל לבעיות בהתחלה, אבל השינוי ביחס אליה היה צריך להתחיל מאיתנו.
"יש אין ספור מדינות שפועלות עם דוחא ונמצאות באותה בעיה. גם הסעודים וגם האמירתים, משנת 2017 ועד 2021, עשו עליהם חרם. הם קיוו שהאמריקנים יצטרפו וזה לא קרה, אבל המדינות הללו מביעות תסכול בחדרים הסגורים על שישראל נותנת את תעודת ההכשר הזאת לקטארים - שלדעתם שווה זהב במסדרונות השלטון בוושינגטון".
ערוץ התרעלה
נועה לזימי, מומחית ליחסים בין־לאומיים וחוקרת במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מדגישה שהבעיה עם קטאר היא לא רק הכסף שהיא מעבירה לחמאס ולארגוני טרור, אלא ההשפעה שהיא מצליחה לבסס בעולם הערבי ובמערב.
"הבעיה היותר גדולה היא ההשפעה ההרסנית ביותר של קטאר על ישראל והמערב. ההשפעה הזאת מגיעה משני מקורות שונים - האחד, איך שקטאר בנתה את חמאס דרך תמיכה לוגיסטית ומדינית שהעניקה לארגון הטרור, והיא בעצם אחראית יחד עם טורקיה לקיבוע מעמדו של חמאס כארגון אזורי ולא מקומי.
"המקור השני שתורם למצב את ארגון הטרור ככזה, הוא תעמולה פרו־חמאסית של רשת התקשורת אל־ג'זירה, אחד הכלים הכי חזקים שברשות קטאר. זו רשת שמסיתה לטרור, שופר לאידאולוגיה אסלאמית קיצונית, וכך היא מעצבת את השיח. עוד לפני המלחמה זה ערוץ שמהדהד את המטרות של ארגוני הג'יהאד העולמי - ולכן מדינות המפרץ הטילו חרם על הרשת. מאז שבעה באוקטובר הם פשוט ממקדים את המאמצים בקידום הטרור והלוחמה הפסיכולוגית של חמאס ושל מיליציות פרו־איראניות כמו חיזבאללה. כך קטאר בעצם מרעילה מיליונים של צופים במדינות ערב השונות, מכשירה את הלבבות שלהם לתמוך בטרור פלשתיני וכמובן לדחות כל פתרון אחר לרצועת עזה. גם מנהיגי מדינות ערב קשובים לדעת הקהל ולא יכולים להיתפס כבוגדים בפלשתינים".
לקטאר יש גם אוזן קשבת מאוד בוושינגטון. גם זה משחק לרעת ישראל?
"האוזן הקשבת שקטאר זוכה לה בוושינגטון היא עקב אכילס לישראל. אם חשבנו שזה קורה רק במהלך הכהונה של ממשל ביידן, לצערי נראה שהמגמה הזאת ממשיכה גם בתקופת טראמפ. רק לאחרונה הוא אמר שהקטארים מנסים לעזור בכל מה שקשור למצב בעזה - וזה בעיניי סימן לא טוב עבורנו, שמלמד שהוא לא מתכוון לנקוט נגדם יד קשה. זה לא שטראמפ חשוד בכך שהוא קונה שקטאר היא מדינה חיובית. הוא נזף בהם גם במהלך הקדנציה הראשונה, אבל הוא איש עסקים, והקטארים יודעים לעשות עסקים. הוא מעולם לא עשה צעדים דרסטיים כדי לגרום להם לשנות את ההתנהלות שלהם, ולכן אני לא צופה שינוי בכך.
"במערב, קטאר נתפסת כמדינה מוסלמית מתונה ופרגמטית שאפשר לעבוד איתה, ולא סתם היא נתפסת כך. היא סייעה לפינוי הכוחות האמריקניים מאפגניסטן, היא מיצבה את עצמה כגורם מתווך בין ארצות הברית לאיראן, ויש לה הגדרה של בעלת ברית מרכזית מקרב המדינות שאינן חברות בנאט"ו. גם קשרי המסחר התרחבו, והיא אולי התורמת הזרה המשמעותית ביותר לאקדמיה האמריקנית. הסיוע הזה מקדם ומאפשר מסרים אנטישמיים ואנטי־ישראליים".
אם ארצות הברית רוצה להשפיע על קטאר - אילו מנופי לחץ יש לה?
"ארצות הברית הייתה יכולה לשקול להחליף את המעמד של קטאר מבעלת ברית שאינה חברה בנאט"ו למדינה שמוגדרת כתומכת טרור. בקטאר יש בסיס אמריקני גדול מאוד, ואפשר למנף את מיקומו שם כדי לקבל תמורות רציניות יותר ממה שהקטארים סיפקו עד עכשיו, וללחוץ עליה כדי שתפעל נגד ישויות הפועלות בתחומה ומממנות ארגוני טרור.
"האמריקנים יכולים גם לקדם צעדים נגד מימון טרור, כולל צעדים משפטיים, וכן לבחון שינוי חקיקה בחוק החסינות לריבונות זרה בארצות הברית, כדי להקל גם על הגשת תביעות של קורבנות טרור נגד קטאר.
"המאמצים של ישראל צריכים להיות לא רק דרך הממשל אלא גם בדרגים נמוכים יותר, כדי לחשוף בפני חברי קונגרס וארגונים מקצועיים את המניעים של קטאר ולרתום אותם לפעילות נגדה".
מה האינטרס של קטאר להשפיע על דעת הקהל הישראלית?
"למממנת הטרור הגדולה בעולם ומי שבאופן עקיף עומדת מאחורי התאגדויות אנטי־ישראליות ואנטישמיות באקדמיה במערב אסור לאפשר שום השפעה, ולו הקטנה ביותר, על מוקדי ההחלטות בישראל. קטאר ידועה בהרבה פרשיות שחיתות וניסיונות השפעה, גם באיחוד האירופי וגם סביב אירוח המונדיאל, וזה חלק מהמשחק הכפול שלה להלבין את שמה.
"שיטת הפעולה בהקשר הישראלי לא נועדה לשנות דעות לגבי חמאס. עם זאת ראינו שעד שבעה באוקטובר ישראל נאלצה, לא מאהבת חמאס או קטאר, לשתף פעולה כדי לייצב את המצב בעזה. אם התפיסה הייתה שונה והיה ברור שפעילות קטאר יכולה לשנות את המצב האסטרטגי בישראל, ייתכן שהיינו פועלים אחרת. הקטארים רוצים לקנות תדמית במדינות שונות, והם די מצליחים, כי התדמית שלהם במדינות רבות היא חיובית".
האם יש צעדים שנכון לישראל לנקוט מול קטאר?
"לא איכנס להגדרות הפורמליות של מדינת אויב, כי זה נמצא באחריות קובעי המדיניות. מנופי הלחץ המשמעותיים ביותר נמצאים בארצות הברית, ויש שם משטר שמאוד אוהד אותנו. אף שתיארתי מציאות לא כל כך אופטימית בעניין היחס של טראמפ לקטאר, ישראל תצטרך לעשות הרבה מאמצים ואולי תוכל לשנות זאת.
"מעבר לכך, נהיה חייבים לדאוג לאינטרסים שלנו. אסור שקטאר תהיה מעורבת ביום שאחרי בעזה, כי המשמעות של זה היא חיזוק חמאס ורצון לשמר אותו לאחר שהשקיעה בו כל כך הרבה שנים. בסוגייה של החטופים המצב יותר בעייתי, כי היא נתפסת כגורם חיובי - למרות שהאינטרסים לה מנוגדים מאוד לשלנו. אנחנו צריכים לנסות ולמזער את ההשפעה שלה".
נכון להיום במערכת המדינית אין שום כוונה לשנות את היחסים מול קטאר, ודאי שלא להגדירה כמדינת אויב. גם במערכת הביטחון הדעה הרווחת היא שאת ההתנהלות הקטארית במימון הטרור אפשר למנף ללחצים על ארגונים כמו חמאס בתקופות כמו זו הנוכחית.
אולי לאחר המלחמה ישראל תצטרך לפעול אחרת ולנסות לשכנע קובעי מדיניות ברחבי העולם להתייחס אחרת לקטארים. בינתיים המדיניות הדו־פרצופית משתלמת לקטארים, שנתפסים בעיני העולם כמי שלצד טראמפ אחראים ליציאתה לפועל של עסקת החטופים, ובאופן כללי כמי שהיו מעורבים במציאת פתרונות בסוגיות שבין ישראל לחמאס.