לצד שחרור ששת החטופים אמש פורסם התלווה סרטון קשה ומטלטל שבו שניים מהחטופים גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד צפו בשחרור חבריהם מהשבי בעוד שהם נותרו במנהרות חמאס.

מירב גלבוע דלאל, אימו של גיא החטוף בעזה, קיבלה ממנה את אות החיים בהתרגשות לצד כאב.

"לקח לי זמן לצפות בו, עברו כמה שעות. אני מתגעגעת לבן שלי ברמה, אם הייתם רואים אותי אתמול הייתם מבינים מה זה געגוע. פחדתי מסרטונים, וחמאס נתן לי לראות את הבן שלי לאחר 16 חודשים. רק לשמוע את הקול שלו, זה היה מטלטל בעוצמות. אתמול בבוקר אנחנו יודעים שיש שחרורים, אנחנו מתרגשים אחרי שקיבלנו את הגופה של שירי, צוהלים עם השחרורים, ובערב אני מקבלת את הסרטון של הבן שלי", סיפרה גלבוע דלאל בראיון ל-103FM.

היא הוסיפה "אני יודעת מה אני מרגישה, ולא רק מה שאני רואה. הבן שלי לא שחקן מעולה, ועדיין שמו את הבן שלי בתפקיד עם הנשק מעל הראש. אני מזהה ילד אומלל שלוקחים אותו, נותנים לו להביט בחברים שלו ששהו איתו במנהרות ויוצאים למדינה, ומחזירים אותו אחרי זה לחושך, להינמק במנהרות כשהוא לא יודע מה קורה איתו. זאת פשוט התאכזרות. היה לנו אות חיים, וכנראה שאחר כך הם הורדו למנהרות. אם אביתר וגיא ביחד, הם כוח. עכשיו אנחנו רוצים לראות את גיא ואת אביתר בבית".

היא ציינה את השינוי במראה החיצוני של בנה. "הוא יותר רזה, עיניים יותר שקועות, רובוטי כזה. אבל זה גיאגו שלנו".

"אני מקווה שהם בשיא הכוח", הוסיפה. "סבא שלי היה במחנה ריכוז עם מספר על היד. כשגדלתי הבנתי. ב-7 באוקטובר הבנתי מה זה להיות יהודי".