בוועדת החינוך של הכנסת התקבלה החלטה לקיומם של מסעות חלופיים למסעות התיכוניסטים לפולין, מסעות מורשת בארץ בעלות זולה הרבה יותר. מי שקידמה את היוזמה הייתה הנהגת ההורים הארצית ויו"ר ההנהגה, מירום שיף, מספר על התהליך הארוך שקדם להחלטה.
התהליך המדובר נמשך לאורך יותר משנתיים ובסופו המסעות שכבר קיימים במספר בתי ספר בישראל יכולים להתקיים בכל בתי הספר, ושיף מבהיר כי עד כה החוק איפשר לבתי הספר לגבות מההורים סכומים של 7000 ו-8000 שקלים עבור מסע בפולין, אך סכום פחות בהרבה, כ-20-30 אחוזים מהסכום הזה לא ניתן היה לגבות לטובת מסע מורשת בישראל. כעת המציאות הזו השתנתה.
בדבריו הוא מזכיר את התקופה בה נעכרו היחסים בין ישראל לפולין ולא ניתן היה לצאת למסעות, תקופה שבסופה אמנם התאפשר לצאת, אך המחירים היו גבוהים ובלתי אפשריים עבור הורים רבים. כעת מערכת החינוך אינה תלויה עוד בפולנים ובאפשרות כל בית ספר לבחור לקיים מסע ישראלי במקום זה שבפולין, או לקיים את שניהם במידה וקיימת יכולת כלכלית לכך.
"אנחנו רואים בזה אירוע מאוד ערכי שהוא הרבה יותר מעוד פרק לימוד על השואה", אומר שיף ומדגיש כי במסע הישראלי יש לעיתים ערך מוסף שלא קיים בזה שמתקיים בפולין. הוא גם מציין כי אותן מלגות שניתנו לתלמידים שלא הייתה להם אפשרות לממן את המסע לא הועילו לרבים מהתלמידים שכן מדובר היה בקיזוז סכום פעוט יחסית להוצאה הכוללת, בעוד אותו סכום מהווה נתח משמעותי ממסע שמתקיים בישראל ועלותו 1000-1500 שקלים.
שיף מעיר כי כבר כיום רוב התלמידים אינם יוצאים למסעות בפולין הן בשל העלויות והן בשל החשש של הורים לשלוח את ילדיהם לחו"ל והעדפתם היא מסע ערכי בישראל. על המסלול הכלול באותם מסעות ישראליים אומר שיף כי כהנהגת הורים אין להם יד ורגל בתכנון המסלולים והדבר נתון בידי הנהלות בתי הספר, אך מטבע הדברים בין התחנות הנשקלות ניתן למצוא את יד ושם, קיבוץ לוחמי הגטאות, ישובי העוטף, מפגש עם שורדי שואה שמאפשר שיח על תרומתם לתקומתה של ישראל, מה שלא קיים במסעות לפולין ועוד.
עוד שאלנו אם בין השיקולים שהביאו לקידום המהלך היה גם שיקול ההתנהגות של כמה ממשלחות הנוער בעת שהותם בפולין, התנהגות שלא הוסיפה כבוד לישראל, והוא משיב בשלילה. "בכל סמינר או מסע יש מי שיתנהגו יותר טוב ופחות טוב. זה תמיד קיים. אני בא מכף זכות. רוב המשלחות מביאות כבוד לישראל גם בחו"ל, גם אם יש מקרים שעדיף שלא היו קורים, זה לא השיקול שלא לתת להם את המסע".
לנוכח ההיגיון הערכי והכלכלי שמאחורי המסעות, שאלנו את שיף מי התנגדו למהלך ומדוע, והוא מספר כי למעשה לא היו מתנגדים, ועם זאת היה צורך בתקופה של למעלה משנתיים על מנת להביא את ההליך לסיומו. "כל תהליך נבדק על ידי כולם. זה המנהל של אגף חברה ונוער שתמך, ואחר כך משרד החינוך והגורמים המשפטיים, יש שיח עם השותפים השונים כמו ארגון המורים ואחרים. לשמחתי אף אחד לא התנגד. מדובר בתהליכים מובנים".