מאות אלפי ילדים כבר מתרגשים לקראת ל"ג בעומר. אמנם יובל רפאל תעלה ותשיר את השיר המרגש שלה בחצי גמר האווריזיון אבל סביר להניח שרוב הילדים ונוער יראו אותו מבעד לטלפונים וביחד עם החברים שלהם.
העניין כאן הוא לא המדורות כמו המפגש החברתי שהנוער מתכונן אליו: רשימות של חלוקת אוכל, מי מביא את הבוקסה לשירים ועד איזה שעות קטנות בלילה הם הולכים לבלות.
העניין הוא שאנחנו כמבוגרים בטוחים שהילדים שלנו מסודרים וברור לנו שאין מצב שילד או ילדה יישארו מאחור. ובכן...טעות.
והילדים והנערים האלו שנשארים מאחור, מבחינתם הידיעה שהם הודרו מהמפגש החברתי של ל"ג בעומר הוא לגמרי סוף העולם!
השבוע קיבלתי מכתב מאמא מתוסכלת וכואבת שקצת שיתפה במה שעבר על הילדה שלה עד שהיא החליטה לשתף את המחנכת למרות שהיא הייתה סקפטית במה שבאמת יהיה למחנכת מה לעשות בעניין:
"שלום אבינועם, עוקבת אחרי הפוסטים שלך ורציתי לשתף אותך במקרה שקרה לנו: היום הבת שלנו בכיתה ז' חזרה מבית הספר עם פרצוף תשעה באב.
שאלתי אותה מה קרה?
היא ענתה לי: "אמא עזבי אותי, אין לי כוח...".
באינטואיציה של אמא הרגשתי שמשהו לא נראה לי כאן וחיכיתי שהבת שלי לא תהיה ליד המכשיר. כן, אני לא מתביישת בזה. ההסכם שאני ובעלי ערכנו איתה היה שהיא תקבל אייפון 16 אבל שאנחנו נדע את הסיסמה ובכל רגע נתון נוכל להיכנס ולראות מה יש לה במכשיר.
ואז ראיתי שאחת הבנות כתבה בקבוצת הווסטאפ השכבתית:
'יאללה, רק ש....(וכאן היא ציינה את השם של הבת שלנו) החופרת הזו לא תבוא למפגש של ל"ג בעומר למה באמת שאין לי כוח בשבילה...'
ואז בת אחרת כתבה: 'מטומטמת, תמחקי את זה מיד. היא בקבוצה והיא תראה אותך....'
ואז אותה תלמידה ענתה לה: 'שתראה...אולי המסר יעבור'.
ולתדהמתי ראיתי שמתחת להודעת הרעל הזו, היו יותר מעשרה לייקים...
הסתכלתי שוב. הלב שלי פעם כמו מטורף....עשרה לייקים!
מה נסגר עם הבנות האלו? למה כל כך הרבה רוע? מאיפה זה בא?
התקשרתי למחנכת למרות שאמרתי לעצמי: מה היא כבר מסוגלת לעשות? גם ככה זה לא ככה בשעות בית ספר...ואם זה לא יגיע מההורים של הבנות האלו, באמת שחבל על הזמן.
המחנכת דיברה איתי ושמעתי על הקול שלה שהיא ממש מצטערת.
אמרתי לה: "טוב עזבי. לא באמת ציפיתי שתעשי עם זה משהו. רק פרקתי...תודה בכל אופן".
אלא שבמקום לסיים את השיחה היא ענתה לי:
"שום עזבי! עכשיו אני מטפלת בזה. זה דיני נפשות ממש! אני אעדכן אותך".
סגרנו את הטלפון וחשבתי שהמחנכת מקסימום תרים טלפון לאותם בנות.
טעיתי.
התברר לי מכמה אמהות שדיברו איתי, שהמחנכת הזו התקשרה לאותם אמהות ובהתראה קצרה ממש אמרה להם שיש לה משהו ממש חשוב לומר להם ושזה לא סובל דיחוי.
האימהות מצידם כמובן לא יכלו לסרב כי אם המחנכת אומרת כנראה שיש באמת דבר דחוף וככה היא נסעה פיזית לכל האמהות של הבנות שהיא ידעה שהם מקובלות ומובילות והגיעה לבית שלהן ביחד עם התינוקת הקטנה שלה.
כלומר גם האימהות הבינו ברגע שהם ראו אותה שזה בעדיפות עליונה מצד המחנכת.
היא הראתה להם את ההתכתבות ואמרה לאמהות האלו שאם זה מה שהבנות הללו באמת חושבות ועד כדי כך אין להן מודעות, אז מבחינתה לעצור את כל הלימודים כי הווטסאפ הזה יכול לרצוח כפשוטו!!!
עוד בעוד ביקור, כל אמא קראה לבת שלה ונתנה לה על הראש לפני המחנכת שמצידה דאגה, שזה לא יהיה מהפה ולחוץ כי אחרת הבנות ישנאו עוד יותר את הבת שלי על זה שבגללה הם נענשו אלא להסביר להם בצורה חינוכית מדוע מילים יכולות להרוג!
אמא אחת אפילו שיתפה את הבת שלה שהייתה חתומה על אחד הלייקים בפעם הראשונה שגם היא חשבה להתאבד בנערותה בגלל בנות שעשו עליה חרם...
בסופו של דבר לא רק שהבנות התנצלו, אלא שגם אותה אמא ביקשה להגיעה למפגש של הבנות ולספר לכל הבנות את הסיפור שלה.
לאחר מכן, הבת שלי החלה לקבל טלפונים מכל הבנות שדחו אותה והם התנצלו באמת על הפגיעה הזו.
הצבע חזר ללחיים של הבת שלי בזכות המחנכת המקסימה שלה שהצילה לנו אותה. בלי להגזים. הרגשנו שאלוהים פשוט שלח לנו אותה...
למה כתבתי לך?
כי אני בטוחה שיש עוד הורים שחווים את זה. אני יודעת שהילדים והנוער מטבעם לא באמת רעים ומתנהגים לפעמים מגעיל בגלל שאין להם את המודעות להשלכות של המעשים שלהם
אבל אל תשמרו בבטן ואל תחששו לשתף את המחנכים!
אין לכם מה להפסיד.
או כמו שאומרים....
מקסימום...תראו שזה היה משתלם לכם
מבקשת מכאן לקרוא לכל ההורים, דברו עם הילדים והילדות שלכם!
תתארגנו דרך וועדי הכיתות שלא יצא מצב שיש ילד/ה נער/ה שנשארים מאחור ואף אחד לא הזמין אותם! בואו נמנע את הטרגדיה הבאה!
אל תהפכו את ל"ג בעומר ליום של שפיכות דמים ושל רצח נשמות על ידי מילים וחרמות.
שירלי א"