אלון נוריאל
אלון נוריאלצילום: שלומי אמסלם

"מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", כך, במילים מצמררות, בחר יאיר גולן לתאר את מדינת ישראל.

אמירה קשה, שהתפוצצה בלב השיח הציבורי בארץ, בעוד בירת ארה"ב, וושינגטון די.סי. רועדת מפיגוע אנטישמי שגבה את חייהם של שני עובדי שגרירות ישראל. לכאורה, אין קשר. למעשה, הקשר עמוק, מסוכן, והוא מאיים לקרוע אותנו מבפנים ומבחוץ.

כשהמילים הופכות לכלי נשק

דבריו של גולן, שגינוי נרחב כ"תעמולה תבוסתנית", הם הרבה יותר מביקורת פנימית. הם דלק למדורת השנאה העולמית. כשאדם בעל מעמד ציבורי בישראל מאשים את צה"ל – צבא מוסרי הנלחם מול ארגון טרור רצחני – בהרג "תינוקות כתחביב", הוא מעניק רוח גבית עצומה לכל מבקשי רעתנו.

הנרטיב של חמאס, שלפיו ישראל היא מדינת אפרטהייד מבצעת פשעי מלחמה, מקבל חיזוק דווקא מתוך הבית. זה לא "להיות אמיץ", זו התאבדות תדמיתית. זה מסכן את חיילינו בשדה הקרב ועלול להוביל אותם לבתי דין בינלאומיים, כפי שמבקשים אויבינו.

המחיר המדמם של השנאה

הפיגוע מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון די.סי., בו נרצחו באכזריות אזרחים ישראלים, הוא הד הטרגי של אותה שנאה. היורה שצעק "לשחרר את פלסטין" היה חדור בהשפעה של אווירה אנטי-ישראלית ואנטישמית מתעצמת. האשמות שווא, וביניהן גם כאלו המופצות מבית, מסייעות להסיר את הגבולות המוסריים בקרב גורמים קיצוניים. הן יוצרות לגיטימציה לאלימות, והופכות את "התחביב לפגוע ביהודים" למציאות מדממת.

כאשר מנהיגים ומובילי דעה בישראל מעניקים לגיטימציה, ואפילו במרומז, להאשמות שקריות על פשעי מלחמה, הם תורמים בעצמם לדימוי השלילי של ישראל. דימוי זה מחלחל, מקצין, ולבסוף מתורגם לשנאה פעילה, להפגנות אלימות, ובמקרה הגרוע ביותר – לפיגועי טרור רצחניים כמו זה שאירע בוושינגטון.

הגיע הזמן להתעורר

האירועים הללו מחייבים אותנו להתעורר. זוהי קריאת השכמה כואבת. עלינו להבין שאמירות חסרות אחריות, גם אם נאמרות מתוך תסכול או ביקורת פנימית, יכולות להפוך לכלי נשק בידי אויבינו. הן מזינות את מפלצת האנטישמיות, והתוצאה היא דם יהודי שנשפך.

זה הזמן לאחריות לאומית, לא רק בביטחון אלא גם במילים. עלינו לגנות באופן חד משמעי כל ניסיון לפגוע בלגיטימציה של צה"ל ומדינת ישראל, לברוח מהאשמות שווא, ולזכור תמיד כי יש מחיר כבד, מחיר דמים, לאותה שנאה עיוורת.

פוליטיקאים שפויים לא תורמים לפגיעה במדינה! האם נלמד את הלקח, או שנמשיך לספק את הכלים שיפגעו בנו?

הכותב הוא יועץ תקשורת