ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא הערב (שני) דברים בטקס הממלכתי לציון 58 שנים לשחרורה ואיחודה של ירושלים.
"אנחנו רואים טבעת-חנק להשמדת ישראל,משוב מלחמה רב-חזיתית, שוב נחישות עילאית של עמנו להשגת הניצחון המוחלט. כאז כך היום: נכריע את מבקשי נפשנו, נשיב את כל חטופינו, נוודא שעזה לא תאיים על ישראל. המשימה הזאת מלווה אותנו יום יום, היא מעסיקה אותנו לילה לילה, כולל הלילה הזה. אנחנו לא מרפים, ויש קשיים, החמאס עיקש, הוא סרבן, אנחנו לא מרפים מהמשימה. אנחנו החזרנו עד היום 148 חטופים חיים, ויש עוד 20 בוודאות שהם חיים, ויש גם אחרים שאינם בחיים, ואנחנו מתכוונים להחזיר את כולם - החיים, והחללים כאחד", אמר נתניהו.
הוא ציין כי "הניצחון המזהיר שלנו לפני 58 שנים מנע מעשי טבח גדולים פי כמה מזה שארע ב-7 באוקטובר. לתוקפינו היו תוכניות מוכנות לפרוץ לשכונות בירושלים המערבית, כדי להשמיד כל מי שנקרה בדרכם. כשהחרב הונחה על צווארנו – קמנו כאיש אחד התלכדנו והשבנו מלחמה-שערה. כוח החיים שלנו – בדיוק כפי שקורה היום – הוכח כגורם משנה-מציאות. בזכותו הפכנו את הקערה על פיה, ושינינו את המציאות במזרח-התיכון.
בתום מלחמת ששת הימים מצאנו את עצמנו בגבולות בני-הגנה. מי ששוגה באשליות ומוכן לוותר על הישגים הללו כלאחר יד, פשוט מזמין מתקפות נוספות על אזרחי ישראל: בירושלים, בכביש 6, בשרון, בגוש דן, בדרום, בצפון, בכל מקום. כי זה מה שהשגנו שמלחמת שש הימים. ישראל היום חזקה, עם גבולות חזקים", הדגיש.
לדבריו "שמעתי לאחרונה שראש הרשות הפלסטינית טוען שבתי-המקדש היו בכלל בתימן. אז יש לי חדשות בשבילו - הכחשת האמת אינה עובדת יותר. בתי-המקדש עמדו במלוא תפארתם על הר המוריה. בתימן לא היה שום דבר נשגב כזה. אני אשלח מסר לאבו מאזן. רק ישראל הנאורה והדמוקרטית היא ששומרת על זכויות הפולחן של מאמיני כל הדתות בירושלים. החופש, הקידמה, הסובלנות, מובטחים בירושלים הודות לנו, הודות למדינת ישראל".
"אני מבטיח לכם - אנחנו נוסיף לשמור על ירושלים, אנחנו נביס את אויבנו, אנחנו נחזיר את חטופינו, ואנחנו נבטיח כפי שעשו הגיבורים שנפלו כאן, בתעלות הללו, ובמקומות אחרים, ובמלחמת התקומה - אנחנו נבטיח את נצח ישראל וגם את נצח ירושלים. חג שמח ירושלים", סיכם נתניהו.
באירוע נאם גם הנשיא יצחק הרצוג. "ירושלים של היום היא לא רק עיר של עלייה לרגל –אלא עיר של עלייה לאופק חדש. ברחובות ירושלים אני רואה את הגיוון האנושי, ופוגש את ההשקפות, האמונות ואורחות החיים השונות והמגוונות. ברחובות הללו אני מגלה איך, הלכה למעשה, ירושלים נבנית והופכת חזקה יותר דווקא בגלל הגיוון שבה.
הרי זאת, יותר מכל, ירושלים: פס קול שעשוי מקולות רבים כל כך. פס קול שכולו צירופים חדשים וישנים, שמשתלבים זה בזה לכדי הרמוניה מפעימה. שירי האוהדים מטדי, עם קולות מבית הכנסת הסמוך; צעקות הסוחרים ממחנה יהודה עם זעקות הכאב והסולידריות מההפגנות למען החטופים; רחש בתי הקפה עם זמזום הניאון של חיי הלילה; קולותיהם של תינוקות של בית רבן החובשים את ספסלי בית המדרש, עם קול החוקרות והחוקרים בהיכלות ההשכלה הגבוהה; ילדים וילדות משחקים ברחובות, עם קשישים ומטפליהם מטיילים יחד בגן סאקר; יללות שופר סרוגות בקול המואזין, ובפעמוני כנסייה. במילים אחרות, ירושלים היא מה שמחבר ספר "ערוך השולחן" סיכם במשפט אחד: "תפארת השיר היא כשהקולות משונים זה מזה, וזהו עיקר הנעימות". זאת התקווה שירושלים מעניקה לכולנו, וזה הצו שירושלים מצווה אותנו בעת הזאת: לבנות את הבניין המשותף לכולנו אחרי השבר הגדול", אמר הנשיא.
הוא נשא תפילה יחד עם הקהל. כאן בלב ליבה של בירת הנצח של עמנו, העיר שבלבה חומה ובלבה תפילה, אני מתפלל יחד אתכם: להשבת הדחופה של כל החטופות והחטופים, שמחר נציין 599 ימים לחטיפתם, מי למשפחתו ומי לקבר ישראל. זוהי משימה מוסרית, אנושית, ישראלית ויהודית עליונה, להשיב בנות ובנים לגבולם. ולקיים מצוות פדיון שבויים. אני מתפלל להצלחתם ושלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון; לרפואת הפצועים בגוף ובנפש; למזור ונחמה למשפחות השכולות היקרות ואהובות, ולשובן של כל המשפחות והקהילות לנוף מולדתן. מי ייתן ונזכה במהרה לראות בנחמת ציון, ובהמשך בניינה המפואר של ירושלים השלמה. ברית ישראל אהובה והנצחית".