יוסי דגן בהלוויה
יוסי דגן בהלוויהצילום: רועי חדי

רביד חיים היקר. לא זכית לראות את אור השמש, לא זכית לקבל חיבוק חם של אם אוהבת. עם ישראל כולו מלווה אותך היום לקבורה לצד אמך צאלה, הי"ד. רביד חיים, אתה לא רק התינוק הקדוש של אמך צאלה ושל אביך היקר חננאל, אתה תהיה לנצח התינוק הקדוש של כל עם ישראל.

באנו לכאן, להר המנוחות בירושלים, לבקש ממך סליחה, רביד חיים הקדוש. לבקש סליחה מאמך הקדושה צאלה שנמצאת כאן כבר שבועיים ועוד מעט תפגוש אותך בפעם הראשונה.

באנו לבקש סליחה שאנחנו כהתיישבות, כמדינה, כעם, לא הצלחנו למנוע את החרפה הזאת. באנו לבקש ממך ומצאלה סליחה על שאישה נוסעת במדינת ישראל בכביש ראשי כדי ללדת ונרצחת עם תינוקה על הכביש.

אני מבקש לשתף אתכם בדברים שאמר לי חננאל היום לאחר הבשורה הקשה. חננאל היקר והאהוב שלנו ביקש ממני שני דברים. אחד, לזעוק את הזעקה שצריך טיפול שורש, לא רק נקודתי במחבל, אפילו לא רק בכפר. אלא טיפול שורש כדי למנוע את הפיגוע הבא. שזו תהיה הפעם האחרונה. שנדע שעשינו הכול כדי שזו תהיה הפעם האחרונה. חננאל ביקש ממני לזעוק שצריך להוסיף אור ולהקים התיישבות עוד יותר, שלא ינצחו אותנו.

אני מבקש להתחבר לדברים החשובים של חננאל, שגם בזמן כזה, הכי קשה, הוא חושב על עם ישראל. איזה אנשים יש לנו בעם שלנו, איזה הבדל בין עם ישראל לאויבים הברברים שלנו. תראו על מה הוא חושב בזמן הזה.

אני מבקש לזעוק את הזעקה הזו שלך, חננאל, אבל של כל אזרח במדינת ישראל ושל כל אדם נאור בעולם הזה. אנחנו מבקשים ומצפים מהממשלה לטיפול שורש, להפוך את השולחן אל מול המרצחים, תומכיהם ושולחיהם, להפסיק את הטיפול הכירורגי ולהעדיף את חיי התושבים שלנו, את חיי האזרחים שלנו, על איכות החיים של האויבים שלנו. אנחנו מצפים לתמרון קרקעי מלא בכפר ולהרס כל הבתים הלא-חוקיים, שעדיין מסכנים את הנוסעים, את משפחת גז, את השכנים שלהם, את החברים.

אבל מעל הכול אנחנו מצפים ודורשים מהממשלה לייבש את הביצה הזו של הטרור, להתייחס לשורש ולשנות את המשוואה הזו ב-180 מעלות, שלא ישתלם יותר לרצוח יהודים במדינת ישראל. כמו שחננאל אמר, כל האסטרטגיה חייבת להשתנות. אנחנו מצפים מהממשלה, שזה יהיה המקרה האחרון. לעקור את הטרור מהשורש.

אני מבקש להבטיח לך רביד חיים, התינוק הקדוש, אחינו, ואני מבקש להבטיח לך, אחותנו צאלה, השם ייקום דמכם, לעולם לא נישבר. אנחנו עם עתיק ויש מנהיג לעולם הזה. יש לנו אלוהים, ואלוהים אמר לנו לבנות את הארץ. ואלוהים אמר לנו את סוף הסיפור. חזרנו לארץ הזו כדי לבנות אותה.

היישוב ברוכין, ההתיישבות בשומרון ועם ישראל כולו ימשיכו ויגבירו להעמיק שורשים בארצנו. אני מבטיח לך, רביד חיים, אני מבטיח לך, צאלה, שאנחנו נבנה עוד יותר את ארץ-ישראל שלנו.

אני מבטיח לכם שאנחנו נקים התיישבות חדשה על שמכם, ושהאור שלכם לא רק שלא יכבה, אלא הוא יזרח עוד יותר בהתיישבות, באהבה, בטוב. כי אנחנו בוחרים באור, והאויבים שלנו בוחרים בחושך. אנחנו בוחרים בחיים והאויבים שלנו בוחרים במוות. אנחנו בוחרים בטוהר, והאויבים שלנו בוחרים ברע. והאור תמיד מנצח את החושך.

רביד חיים, התינוק הקדוש, אתה מצטרף עכשיו לאימך, צאלה הקדושה, השם ייקום דמה. אני מבקש מכם בשם כולנו, תיזעקו ליד כיסא הכבוד ותתפללו על חננאל ועל שלושת האחים ועל הסבים והסבתות ועל הדודות והדודים, על כל המשפחה, על היישוב ברוכין, על ההתיישבות בשומרון, על חיילי צה"ל, על החטופים ועל כל עם ישראל.

תבקשו מהקדוש-ברוך-הוא שיאמר לצרותינו די ושייתן כוח לחננאל ולכל המשפחה היקרה והאהובה הזו להמשיך לצמוח. אנחנו מבטיחים לחבק אתכם תמיד, תמיד נהיה אתכם, והאור תמיד ינצח את החושך. תהה נשמתך ונשמתך הטהורות צרורות בצרור החיים לעד.