בת גלים שער השתתפה היום (שלישי) בדיון מיוחד בוועדת החינוך בכנסת במלאת עשור ליום האחדות, וסיכמה את העשור שחלף מאז עיגון היום בחוק.
"בפרספקטיבה של עשור ואחרי חקיקה של היום הזה יש לנו תחושת של סיפוק ממש גדולה", אמרה בשיחה עם ערוץ 7.
לדבריה, "השנה הייתה נראות ליום הזה והייתה השתתפות של עשרות ארגונים ורשויות ומשרדים. זה באמת תחושה של סיפוק, כי כולם מרגישים את הצורך, כולם מרגישים את הרצון להיות חלק, כולם רוצים אחדות בסופו של דבר. כולם מבינים את החשיבות של היום הזה, שמבינים גם שזה לא יום אלא זה תהליך שנתי, וזו עבודה קשה, ויש עוד הרבה דרך ארוכה עוד לפנינו עד שבאמת נצליח להגיע למטרה הזאת".
יחד עם זאת, שער הודתה כי המציאות בישראל מורכבת: "יש באמת עדיין פער בין החלום והרצון להגיע למטרה. המטרה והיעד עוד עדיין רחוקים אולי במובנים מסוימים. ואני אומרת שיש איזשהו פער בין השטח לבין מה שאנחנו רואים בטלוויזיה ובתקשורת".
לטענתה, הסיקור הציבורי לא משקף את כל התמונה: "לצערי עדיין רוב הסיקור נעשה על מה שאין, ולא נעשה מספיק סיקור על מה שיש. אבל מי שנמצא בשטח, מי שמגיע לאירועים, מי שנפגש, מי שמוכן לצאת מאזור הנוחות - ופה אני חושבת שהיא הגדולה שהרבה מאוד אנשים בציבור מוכנים לצאת מאזור הנוחות ולהגיד: רגע, אני רוצה לשמוע מה יש לאחר להגיד, אולי לא כל האמת אצלי, בוא נשמע מה יש לצד השני, השלישי, לאנשים האחרים".
לדבריה, קיימת מגמת שינוי: "פעם פחדנו מהשונות, פחדנו מהמגוון. זה היה נראה לנו שכולם צריכים להיות אותו דבר. אני מחפשת את הדומה לי, את המוכר לי. היום אנשים מבינים: בוא נצא רגע מאזור הנוחות, בוא נצא מהאזור המוכר, ונשמע מה יש לאחר להגיד ופה זו עליית מדרגה".
שער התייחסה גם למחלוקות הקשות בחברה, בעיקר סביב נושא שחרור החטופים. "אני לא בטוחה שאי אפשר לגשר עליהם. אני קודם כל רוצה לחדד שאת המטרה אני חושבת שכן כולנו רואים עין בעין - או לפחות עד לפני שבוע-שבועיים. כולם רוצים בסוף להחזיר את החטופים, וכולם רוצים לסיים בניצחון. אני לא חושבת שיש מישהו שרוצה לסיים בהפסד. זו באמת שאלה של המחלוקת, הדרך. האם אנחנו צריכים בשביל זה לסיים את הלחימה או להיפך - להיכנס בכל העוצמות. וכאן יש מחלוקת שהיא אמיתית, היא מהותית, היא רצינית, שראשי המדינה וההנהגה צריכים לתת אליה תשובה".
לדבריה, התסכול הציבורי נובע בעיקר מהיעדר הבהרה: "אנחנו לא מקבלים תשובות, לא לכאן ולא לכאן. אבל המטרה היא כן בסופו של דבר להחזיר את הביטחון. כולנו רוצים שהביטחון יחזור, כולנו רוצים להחזיר את החטופים. הממשלה באמת נדרשת לתת תשובות".
שער התייחסה לציפייה שדווקא בימים קשים אלה תתעצם תחושת האחדות. "משהו פה התפספס בעיניי. אני מאוד זהירה, כי אני אומרת - בטח לא משווים כאבים, וצריך להיות מאוד זהירים בשיפוטיות. כל אחד בא, אנשים פה מאוד כואבים בסוף. אנחנו מבינים את זה. האנשים שנמצאים בשבי כל כך הרבה זמן, וחללים שנופלים, וחיילים שנופלים. אבל בסוף החיילים האלה נפלו בשביל להביא את החטופים הביתה. בסוף אנחנו כולנו באותו צד. כולנו בסופו של דבר אותו עם, כולנו רוצים לחיות פה בשקט ובביטחון".
לסיום, שיתפה מעט מחייה האישיים בתקופה זו, "כמו כולם, יש לי שלושה חיילים חתנים בלחימה. משתדלים להיות ביחד, משתדלים לחזק אחד את השני, ומתפללים לטוב, מאחלים לטוב".
על השאלה מה יכול לעשות כל אדם למען אחדות, השיבה: "להיכנס לאתר של יום האחדות, לראות מה האירוע הקרוב אליך בבית, ולצאת מאזור הנוחות ולנסות באומץ לשמוע קצת קולות אחרים. זה מאוד קשה - אבל זה אפשרי. וזה מה שבסופו של דבר יגרום לנו להתחבר ולהיות בסובלנות אחד עם השני".
"עדיין יישארו כנראה בסוגיות מסוימות חילוקי דעות, שונות, מחשבות וכיוונים אחרים - אבל בסוף החשיבה השונה הזאת עם השני היא מייצרת איזשהו אדרנלין וכיוון שהוא בסוף מקדם אותנו. אז צריך הרבה סבלנות - ולאט לאט".