האם נתניהו תקף באיראן מטעמים פוליטיים? לא איכפת לי. כי אני, באופן אישי, לא עוסק בהשערות על כוונות נסתרות ומתעלם מהטענה שראש הממשלה החליט על תקיפה - כדי להציל את שלטונו ואת הממשלה.
אני לא סופר את הטענות שבנט מגן על המדינה בראיונות - כדי לנצח בבחירות ולא מתרשם מהאמירות ש'אחים לנשק' הקימו חמ"ל אזרחי - כדי לטשטש את קריאתם בימי הרפורמה לאי שרות צבאי. לא איכפת לי מרכילות על מעשים טובים ותרומות - שאולי נעשו מהסיבות הלא נכונות. כי אני בוחן ומתייחס רק לגופו של מעשה. ואם הוא טוב ומועיל, אז לא איכפת לי מהכוונה של העושה. ואיזה רווחים אישיים הוא אולי יקטוף, ואילו שיקולים נסתרים אולי עברו לו בראש.
מציע גם לכם, שאם מישהו סייע להצלחתכם, אל תגידו "אבל" ואל תקטינו את תודתכם. להיפך, הודו לו מעומק ליבכם ושבחו את המעשה, למרות שיש לכם ביקורת על העושה. מותר שיהיה גם וגם - מצב מורכב.
למשל, אני מוחא כפיים במרץ לאחינו הטייסים האמיצים שתוקפים, ומגנה בכל פה טייסים ואחרים שתמכו באי שרות ובסרבנים. אני מעריץ בחרדים את ההשקעה בלימוד התורה ומגנה חרדים ואחרים שלא מתגייסים לצבא להצלת האומה.
ואני מודה לבנימין נתניהו על החלטתו לתקוף את אירן ועמידתו מול הסכנות ומגנה את הצבעתו בעד ההתנתקות ואת הצהרתו האומללה על שתי מדינות. זה מותר, הכרחי ולא מגונה. כי גם בי יש דברים שאני מגנה.
ורק בדיונים ענייניים לגופו של המעשה, נביא אחדות לעם הנפלא הזה. וכן נמשיך ונעשה.