נתניהו עם המיועד לראשות השב"כ דוד זיני
נתניהו עם המיועד לראשות השב"כ דוד זיניצילום: מעיין טואף, לע"מ

לקראת הדיון הצפוי ביום שלישי בבג"ץ בעניין מינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ, שוחחנו עם עו"ד אילן בומבך, מבכירי הפרקליטים בישראל, על הסיכוי שבית המשפט יאסור על ראש הממשלה למנות את האדם שבו הוא מאמין לעמוד בראש שירות הביטחון הכללי.

"כשמדברים על שלטון החוק, הכוונה היא שהחוק הוא השולט - לא השופטים ולא אף אחד אחר. כולנו כפופים לחוק וצריכים לפעול בהתאם להוראותיו. סעיף 3 לחוק השב"כ קובע שהממשלה היא שבוחרת את ראש השב"כ על פי הצעת ראש הממשלה", אומר בומבך, ומדגיש את חשיבות תפקידו של ראש הממשלה בבחירת ראש השירות, שכן הוא זה שאמור לעבוד עמו בצמידות.

"כולנו יודעים עד כמה חיונית ההרמוניה בין ראש הממשלה - הגורם הממנה - לבין ראש השב"כ. הדבר נכון גם בזמנים רגילים, ועל אחת כמה וכמה בעתות מורכבות כתקופתנו. לכן, מצב שבו, בניגוד לחוק, ייקבע שראש הממשלה אינו יכול לקחת חלק במינוי ראש השב"כ, כפי שמציעה היועצת המשפטית לממשלה - אינו רק מנוגד לאינטרס הציבורי, אלא גם עומד בסתירה מפורשת ללשון החוק".

לדבריו, תפקידה של היועצת המשפטית הוא לסייע לממשלה ולעומד בראשה במימוש מדיניותם: "ההתערבות שלה במקרה זה היא חמורה ובעייתית מאוד. לא זכור לי מקרה שבו בג"ץ התערב בסוגיות רגישות ומורכבות כל כך מבלי שיש בידיו את מלוא התמונה. מדובר כאן במורכבות רבה. כאשר הממשלה מחליטה פה אחד למנות את האלוף זיני - קצין מוערך מאוד לפי הרקורד הביטחוני, התפיסה ההרתעתית ועוד - לבוא ולטעון שראש הממשלה אינו יכול להשתתף בהחלטה, רק בגלל פרשת 'קטאר-גייט', שבה אפילו לא נחקר באזהרה ואינו חשוד - זה טיעון בעייתי ובלתי סביר".

הוא מתייחס גם למשמעות הרחבה של עמדת היועמ"שית: "לפי גישתה, כל אדם אחר יכול למנות - ורק ראש הממשלה לא. כלומר, שר חסר ניסיון או הבנה בנושאים ביטחוניים רגישים יוכל למנות, אך לא האדם שאמור לעבוד עם ראש השב"כ בשגרה ובחירום. זה אבסורד. אני מקווה שבג"ץ ידחה את העמדה הזו מכל וכל ויבהיר כי אין כאן עילה להתערבות. מדובר בדיני נפשות. אם יתמנה מישהו לא מתאים - בג"ץ או היועמ"שית לא יישאו באחריות. האחריות כולה על הממשלה וראש הממשלה".

כשנשאל על הקולות בציבור הקוראים לראש הממשלה להבהיר כי מבחינתו זיני הוא ראש השב"כ הבא, גם אם בג"ץ יפסול את המינוי, השיב בומבך: "ממשלה היא גוף ממלכתי ורציני. לא ייתכן שלא נכבד פסקי דין. אם לא נכבד פסק דין - נוכל לסגור את המדינה. אין שום תרחיש שבו משליכים פסק דין, ובוודאי לא של בית המשפט העליון, לפח. זו הדרך לפירוק המדינה".

לשאלה האם קיים סיכוי שבג"ץ יקבל את עמדת היועצת המשפטית, משיב בומבך: "איני רואה לכך סיכוי ממשי. אולי אני אופטימי מדי, אבל אני מבין את ההשלכות הקשות. גם אם היה ניגוד עניינים וראש הממשלה היה חשוד בפרשת קטאר-גייט - מה שהוא לא - ניתן היה למצוא מנגנון שיאפשר מינוי תקין. למשל, לקבוע שראש השב"כ החדש לא יעסוק בנושא, וסגנו, שמכהן כיום בפועל, יהיה האחראי לכך. קיימים פתרונות למי שמעוניין בהם באמת. לכן, אין סיבה שבית המשפט יכפה על ראש הממשלה מינוי שהוא אינו מאמין בו".