דיון סוער מתקיים הבוקר (שלישי) בבג"ץ בשתי עתירות המבקשות לפסול או לשנות את חוות דעת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, שלפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו מנוע מלעסוק במינוי אלוף דוד זיני לראש שב"כ בשל ניגוד העניינים.
בעתירות דנים נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי־שטייניץ, והדיון מועבר בשידור חי.
בזמן שנשיא העליון יצחק עמית נשא את דברי הפתיחה בדיון בבג"ץ, החלו להישמע צעקות מהקהל, ואישה אחת אמרה: "אתם דנים בעניינים של נוחבות". היא זכתה למחיאות כפיים - והוצאה על ידי משמר בתי המשפט.
השופט עמית אמר: "הקהל הוא לא צד בדיון. אנחנו נצא כעת לאולם אחר. היינו עדים עכשיו לשני דברים - התפרצות של פלונית מהקהל ומחיאת כפיים. ברגע שזה יקרה - נסגור את הדיון. עכשיו נעבור אולם".
בשעה הראשונה של הדיון התפרצו חברי הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר מלך לעבר דברי השופטים. בנוסף, האב השכול איציק בונצל התעמת עם הנשיא עמית וזה הורה על יציאה להפסקה שלאחריה חודש הדיון ללא הקהל. הרצל ומירב חג'אג', הוריה של סגן שיר חג'אג' ז"ל שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב בירושלים ב-2022, סירבו להתפנות מאולם בית המשפט לאחר שעמית עצר את הדיון בפעם הראשונה.
נשיא העליון עמית התייחס למהומות שפרצו באולם: "זה ניסיון להכשיל הליך משפטי. לא מכיר מדינה מערבית מתוקנת שבה דברים קורים בצורה כזו. זו פגיעה בליבת הדמוקרטיה, לא פחות. למרות התרעות חוזרות ונשנות של חברי ההרכב, שככל שיהיו הפרעות בדיון, בית המשפט יצטרך להורות על הוצאת הקהל - ההפרעות מהקהל המשיכו והתעצמו. בנסיבות אלה, כדי שניתן יהיה לקיים דיון כהלכתו, וכדי לאפשר זכות טיעון ללא מורא, הורינו לבית המשפט לפנות את האולם".
לדבריו, "מובהר בזה כי פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון, ועיקרון זה מיושם תוך שימוש בסמכות בית המשפט לנהל את הדיון. בהחלטתנו זו הבאנו בחשבון כי זכות הציבור לדעת ועיקרון פומביות הדיון נשמרים, בנסיבות העניין, בכך שהדיון מצולם ומשודר".
בהמשך השופט שטיין הגיב לעמדת נציגת היועמ"שית בדיון, ואמר כי "מותר לראש הממשלה לחלוק על חוות הדעת של היועמ"שית, על פי דוח ועדת שמגר. מותר לו".
מנגד, הנשיא עמית חלק על כך: "אני לא מסכים. אם כל שר יקבע דין לעצמו אנחנו נתכנס כאן לדיון כל יום". השופטת כנפי שטייניץ אמרה: "יש ארגז כלים להתמודד עם סוגיית ניגוד העניינים". לדבריה, "שלילת הסמכות המוקנית לראש הממשלה בחוק אמורה להיות המוצא האחרון".
את העתירה הראשונה הגישו עשרים בני משפחות שכולות וקרוביהם של חטופים. הם ביקשו לבטל את חוות הדעת של בהרב־מיארה בטענה שיש צורך ביטחוני לאומי ראשון במעלה למנות בדחיפות ראש שב"כ קבוע.
נתניהו כתב כי עמדת היועמ"שית שלפיה שר ימנה ראש שב"כ במקומו - מנוגדת לחוק. "זו בעצם הצעה לשנות את המצב החוקי ולעקור מראש הממשלה את סמכויותיו", טען רה"מ. לדבריו, "מדובר בתקדים מסוכן ביותר ויצירת יצור כלאיים של ראש ממשלה שמחד ממשיך להיות אחראי על שב"כ, אך שר אחר שאינו אחראי על שב"כ - הוא שיפעיל את שיקול הדעת בנוגע למינוי".
את העתירה האחרת, המנוגדת לראשונה, הגישו בשבוע שעבר בכירים לשעבר במשרד הביטחון, בני משפחות שיקיריהן נרצחו או נחטפו ב־7 באוקטובר, ושתי עמותות.