העיתונאי והמגיש, איש ערוץ 14, עידו טאובר, מתארח בפודקאסט החדש של הדר מילר ומספר על מאחורי הקלעים של עבודתו העיתונאית שהחלה כמעט במקרה.
טאובר אמנם מספר אודות עבודתו כעיתונאי, אך מגלה שהוא בכלל איש חינוך, תחום אותו הוא רואה כשליחות וזכות, ולא רק טרם עבודתו העיתונאית אלא גם במקביל לה. לאחר שנים כמחנך הוא משלב כיום בין עבודתו העיתונאית לבין יום אחד בשבוע שבו הוא חוזר ללמד בכיתה כמורה לכל דבר.
על הבחירה שלא לעזוב את אהבתו המקצועית הישנה והוותיקה, החינוך, גם כשהוא כבר עיתונאי מוכר, הוא מספר, אך מוסיף ערך מוסף: מסתבר שהעיסוק בכיתה של כשלושים תלמידים ולא רק במדיה הציבורית הרחבה מוסיפה לחייו ממד של צניעות וענווה שאולי עלולות להתמסמס תחת אורות האולפנים.
אז איך החל העיסוק שלו בתקשורת? כאמור, כמעט במקרה מצא את עצמו מנסה את כוחו בקריינות מבזקים בערוץ 20 שהתפרק והותיר אותו עם חשק גדול להמשיך, אבל לא היה איך. טאובר חזר לעולם הוראה והחינוך בתקווה שמתישהו ההזדמנות הגדולה עוד תבוא, והיא באה ביום בהיר אחד לפני כחמש שנים כשנקרא לשדר מבזקים בטלוויזיה.
טאובר ממשיך ומספר על המעבר הלאה ממבזקים לכתבות ומכתבות לתכנית. בגילוי לב הוא מספר על מה שהוא חושב היום על השידור הראשון שהיה אז ועל הדרך שעבר מאז. מכאן הוא מרחיב על מה שמסתתר מאחורי הקלעים, מאחורי המצלמות ובכלל באולפנים סביב הפריים שאותו רואה הצופה. עוד הוא מספר על הצוותים שמלווים את השידור וחולקים יחד אתו הצלחות וגם, אי אפשר להתכחש, כישלונות.
עוד נשאל טאובר על התחושות שליוו אותו כמי ששימש לא פעם כמעט כ"פקק" טלוויזיוני כשמגישים לא הגיעו ותמיד התייצב לעשות את העבודה במקומם במגוון רחב של תכניות ובכל שעה. מה בו איפשר לו לצלוח תקופה קשה של עבודה עד שהפך ל"טאלנט" של ממש? איך קיבל את העליות והמורדות בתפקידיו השונים?
על תחושת השליחות שמלווה את עבודתו התקשורתית וגם על המחירים שהוא משלם כאיש תקשורת שהוא גם איש משפחה וכאיש תקשורת מוכר ומזוהה ברחוב, גם כשהוא בוחר מלפפונים בסופר. על האיזון בין קריירה ומשפחה ועל הניתוק המוחלט בשבת, על אבדן הפרטיות ועל הפוליטיקה שזקוקה למחסומים כדי שלא לחדור לכל רגע מחייו. על אלה ועוד בשיח עם עיתונאי שרבים אוהבים לאהוב, עידו טאובר.