דובר צה"ל בערבית אלוף משנה אביחי אדרעי פרסם הבוקר (חמישי) תגובה חריפה למטיף הפלסטיני השיח' מחמוד אל-חסנת שפרסם ברשת החברתית X קריאה מסיתה נגד ישראל, בה תקף את ההסכמים והקולות הקוראים לפיוס.
אדרעי כתב, "האוויל הזה טוען שהוא מטיף, נושא את דגל האסלאם, אך דבריו אינם מצמיחים אלא הסתה, ואינם מניבים אלא קריאה לדם והרס. הוא עומד מחוץ לעזה כנואם, שלבו לא מרחם על הכאב. הוא משתמש בסבלם של המסכנים באזור כמדרגה לטפס עליה מעל גופות חפים מפשע".
אדרעי הוסיף, "הוא יורה את חיציו לעבר ישראל, וטוען שהיא 'הרוע', בעוד שלשונו מטפטפת רעל, ליבו מזין את השנאה, ודבריו מלבים את המחלוקת. הוא מסית לרצח כאילו שהחיים אינם חשובים כלל, בעוד שישראל עושה את מה שדרשותיו הארסיות אינן מסוגלות: להגן על אזרחים, להגן על חפים מפשע ולבלום את הטרור לפני שיתפשט".
לדבריו, "מי שקורא לשחיטה בשם הדת אינו מייצג את הדת, ומי שהופך את הבמות לבמות של שנאה אינו ראוי להאזנה. האסלאם שאנחנו מכירים אינו מסית, אינו משקר ואינו סוחר בדם האנשים. ואילו הוא, אינו אלא הד חלוש לפרויקט חתרני ישן בלבוש דתי חדש".
אדרעי סיים את דבריו, "סופו של האוויל הזה יהיה כמו אדוניו מאנשי חמאס והאחים המוסלמים - באשפתות ההיסטוריה".
התגובה מגיעה כאמור לדברי אל-חסנת שכתב: "האם לא הגיעה השעה שהמסכות ייפלו? האם לא הגיעה השעה לקרוא לדברים בשמם, בלי זיוף ובלי תירוצים?".
הוא תיאר את ישראל כ"ישות ממזרה, שמעולם לא הייתה מדינה, אלא גידול סרטני ששתל הקולוניאליזם בלב האומה". עוד כתב, "היום היא מפציצה את דמשק כפי שהפציצה את עזה, ובוגדת בשאם כפי שבגדה בפלסטין. ואתם הקוראים לשלום, עם מי אתם רוצים להתפייס? עם מי שזיהם את אדמתנו בדם? עם מי שקרע את ילדינו לגזרים? עם מי שאינו מכיר במילון העולם דבר מלבד הרג, אש וייהוד?".
לדבריו, "אני אומר זאת בגלוי ובקול רם: אין שלום עם הרוצח… אין נורמליזציה עם הכובש… אין יד מושטת אלא להדק ההדק… אין שפה מועילה מלבד שפת הג'יהאד למען אללה!".
אל-חסנת הוסיף, "ואילו אלה שעדיין רודפים אחרי האשליה, מפיצים את השקר ומוחאים כפיים בארמון הנורמליזציה - בחיי האל, הם מכרו את דתם ואת ערביותם בזול, והיו מהמפסידים. הוי בני החורין… דעו כי הישות הזו לא תיעלם אלא בשאגת הרובים, לא תישבר אלא תחת רגלי המוג'אהדין, ועוולותיה יישכחו רק אם תיסחף באש הנקמה לאשפתות ההיסטוריה. השמיעו את האמת… שברו את כבלי האשליה… והתקדמו לעבר הניצחון, כי בחיי האל אחרי הדם בא הכיבוש, אחרי הסבל בא הכוח, ואחרי הג'יהאד… באה ירושלים חופשית, זקופה, משתחווה לאל נקייה מטומאת הציונים".