חבר הכנסת דן אילוז (הליכוד) מתייחס בראיון לערוץ 7 לנקודת ההכרעה שבה נמצאת ישראל במערכה בעזה, לאתגר הריבונות שאותו הוא מנסה לקדם למרות הצפי ללחצים מהעולם ולסוגיית גיוס החרדים.
אילוז אמנם מתנגד לחקיקת הפשרה בסוגיית הגיוס, אך אינו מקבל את הגדרתו כ"מורד" ברוח "המורדים" שמרדו באריאל שרון לפני ההתנתקות. עם זאת הוא מעיר כי אותם שהוגדרו מורדים עמדו למעשה על עקרונותיו האמיתיים של הליכוד.
באשר לעמדתו בסוגיית הגיוס, הוא סבור כי הוא מייצג את בוחריו. "הליכוד צריך לייצג את הציבור המשרת. הציבור הזה הוא שהביא אותנו לכנסת והוא שיבחר בנו ואם לא נייצג אותו נאמנה הוא לא יישאר בליכוד". לדבריו, העמידה על דרישת הגיוס נכונה גם ערכית בהיות המפלגה מייצגת ציבור המשרת מאות ימי מילואים, ונכונה גם פוליטית.
על החשש שהתעקשות על חקיקה קשוחה בסוגיית הגיוס תביא לפירוק הממשלה ולהקמת ממשלת שמאל תחתיה, הוא משיב ואומר כי בפועל מי שמבקש לפרק את הממשלה אינו הוא עצמו, אלא החרדים שאיימו בפרישה ערב התקיפה באיראן על אף שחלקם ידעו על התקיפה המתקרבת ובכל זאת התעקשו לקבל סיכומים מיידיים על מנת שלא להביא להפלת הממשלה. "זו סחיטה באיומים", הוא אומר.
"אני כן רוצה פשרה. אני חושב שגם המילואימניקים רוצים פשרה. הם רוצים חוק. כי בלי חוק אנחנו רואים את המצב כרגע שאינו מתקדם למקום כלשהו. אין חיילים אחרים. אבל אני רוצה חוק שיהיה חוק טוב", הוא אומר ומסביר את העיקרון המפריד לטעמו בין חקיקה אמיתית לחקיקת השתמטות: "מהיום הראשון אמרתי שמה שצריך זה סנקציות אישיות משמעותיות ואת זה השגנו. גם החרדים מסכימים היום שיהיו סנקציות אישיות משמעותיות בתוך החוק. הבעיה היא שלפי הדיווחים הסנקציות המשמעותיות הן סנקציות כלכליות, כמו מעונות ומחיר למשתכן שצריכות לחול מההתחלה", הוא אומר ומציין כי לטעמו אין צורך לכלול בחקיקה מגבלות על יציאה מהארץ או רישיונות נהיגה, שכן דווקא סוג כזה של סנקציות כולא את החרדים בישיבות.
לדבריו, לא נכון להותיר את הסנקציות לעתיד לבוא, ליום בו לא יעמדו החרדים ביעדים, אלא יש להחיל אותם באופן מיידי. "רק כך נדע שהחוק הוא חוק אמיתי, חוק שיביא את החרדים אל היעדים. מנגנון היעדים הוא שיח שאני לא אוהב והוא בעיניי פשרה לקראת החרדים, אבל על סנקציות מהיום הראשון לא ניתן להתפשר. זה ההבדל בין חוק אמיתי לבין מספרים על הנייר".
לשאלת עמדתו בדבר בחורים שאכן תורתם אמונתם והם לומדים לאורך היום כולו, אומר חבר הכנסת אילוז כי בהיבט התיאולוגי הוא סבור שהם אלה שצריכים להתגייס פעמיים, כלשונו, משום שגם בתורה הם למדו שצריך להתגייס, אך בהיבט הפוליטי נדרשת פשרה שמתמקדת במי שאינו לומד על מנת להקל על אנשי המילואים.
בהמשך הדברים הוא מתייחס לסוגיית הריבונות אותה הוא מבקש לקדם בכנסת ואותה הוא רואה גם כמענה לאמירות כדוגמת זו של נשיא צרפת, מקרון. "כשאנחנו משאירים את יהודה ושומרון בספק אנחנו מזמינים הרבה מאוד מהלחץ הבינלאומי, וככל שאנחנו לא מחילים ריבונות ביהודה ושומרון אנחנו אומרים לעולם שאנחנו לא יודעים אם יהודה ושומרון יישארו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל לטווח הארוך. זה המסר שאנחנו משדרים גם אם לא עושים זאת בכוונה. לכן החלת ריבונות תחזק את ישראל מדינית כי היא תגיד שאנחנו כאן כדי להישאר".
אילוז מודע ללחצים ולגינויים שיגיעו מהעולם על מהלך שכזה, אך הוא משוכנע שבטווח הארוך מדובר במהלך קריטי שיבלום את הלחצים הבינלאומיים, כפי שברמת הגולן אין אדם רציני שתובע ירידה ישראלית מהרמה.
בעיניו אותה גישה נכונה גם לסוגיות אחרות שבהן כאשר ישראל מציגה עמדה נחרצת העולם נמנע מללחוץ. כך היה בסוגיה האיראנית וכך גם מול לבנון. לעומת זאת בעזה ישראל לא תמיד ברורה מספיק והדבר הוא שמזמין לחץ עליה. "ככל שאנחנו יודעים לעמוד על מה שאנחנו רוצים, העולם יודע לכבד את הרצונות שלנו. זה לא אומר שלא יהיו ביקורות, אבל זה יפסיק מהר מאוד, כפי שהיה בהעברת השגרירות לירושלים".
בהתייחס למתרחש בעזה, מערכה הנמשכת זה כמעט שנתיים, אומר אילוז כי אכן הסיוע ההומניטארי לא היה צריך להגיע, לתפיסתו. אך עם זאת "יש הישגים בעזה. יש הישגים כבירים. חמאס הוא לא מה שהוא היה. השתלטנו על הרבה מאוד מהרצועה, ומי שמסתכל על תמונות לוויין מבין שמה שיהיה בעזה אחרי המלחמה זה לא מה שהיה לפני המלחמה, גם מבחינה קינטית ופיזית זה ייראה מאוד אחרת".
עם זאת הוא מבטא שותפות לביקורת הדורשת הכרעה בשעה קריטית זו של מלחמה. "מדינת ישראל נתנה הזדמנות לכל מיני יוזמות כדי לנסות להגיע להסכם שישחר את החטופים שכולנו רוצים לראות בבית, אבל אחרי הסירוב האחרון והמהדהד של החמאס, כפי שגם אמריקה הבינה את הסירוב הזה, אנחנו בצומת טי שבה עלינו להבין שלא ניתן לחזור למשא ומתן והדרך לשחרר את האחים החטופים שלנו היא בהכנעת חמאס. לכן אנחנו צריכים להתמקד אך ורק בזה. לא לחכות ולא ללכת להפוגות אלא ללכת עם הרגל על הגז, יותר חזק ולהכניע את האויב".
"להכניע את האויב, הכוונה היא לכבוש את כל הרצועה, ואז דגל לבן של החמאס. ככה אמורה להסתיים מלחמה. התרגלנו לשיטה של סבבים אבל מול אויב כזה, כמו החמאס וכמו הנאצים דרושה הרתעה שמושגת על ידי ניצחון וניצחון זה דגל לבן".