ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, השתתף היום (שלישי) בכנס קטיף במלאת 20 שנים לעקירה מגוש קטיף וצפון השומרון וסיפר על הגעגוע האישי שלו ליישוב שא-נור ממנו גורש.
"מאז י"ח אב תשס"ה הנשמה שלי נמצאת בשא-נור. משם אני בא ולשם אני הולך. הפכתי לראש המועצה האזורית שומרון בגלל הגירוש כי לא חלמתי לעסוק בזה. באתי כדי לתקן את העוול. כל החיים שלי השתנו מאותו יום".
"כשזרקו אותי על האוטובוס יחד עם אוריה אשתי והבתים הלכו והתרחקו נשבעתי שתי שבועות: האחת, להקדיש את החיים שלי להקמתם מחדש של היישובים והשנייה - שזה לא יקרה עוד לעולם", משחזר דגן.
הוא מדגיש כי "גם כיום אנחנו נאבקים במועצה על בנייה, כבישים, הקמת התיישבויות צעירות, להסביר לאנשים בארץ ובחו"ל מה היא ההתיישבות ולבנות את כוחה. מעל הכל פעלנו יחד עם אנשי חומש לבטל את חוק ההתנתקות בצפון השומרון, להחזיר את חומש ובעזרת ה' גם את שא-נור, גנים וקדים וגם להגיע בהמשך לגוש קטיף".
לדעתו, העוול שגרם הגירוש, מעבר למתיישבים היה גם לכל אזרחי ישראל. "השבעה באוקטובר היה תוצאה ישירה של הגירוש מגוש קטיף ורוב הטרור של השנים האחרונות הוא תוצאה ישירה של הגירוש בצפון השומרון. התיקון יהיה קודם כל מוסרי כלפי הארץ שלנו וכלפי המגורשים והוא גם תיקון ביטחוני".
דגן מעריך כי הציבור, גם בזמן העקירה וביתר שאת היום, בעד ההתיישבות. "הציבור תמך בגוש קטיף והציבור תמך בצפון השומרון. לראייה, אריאל שרון היה מוכן לסכן גם את עצמו, את מעמדו כראש ממשלה, וגם את היישום של הדבר הזה שהוא כל כך רצה לעשות רק כדי לא להגיע למשאל עם".
"אנחנו צריכים לא להתבטל בפני השמאל והתקשורת. אנחנו יהודים, ציונים, מאמינים וגאים במה שאנחנו מייצגים. יש לנו משימה ציונית, אנחנו שליחים של עם ישראל, מצילים אותה ערכית וביטחונית וצריכים להיות גאים בזה", הוא מסכם.