מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מקווארי שבסידני, אוסטרליה, חושף את אחת ההתנהגויות המרשימות ביותר בעולם הטבע: נמלים אינן רק יצורים חרוצים, אלא גם כאלה המפגינות יעילות יוצאת דופן דווקא כאשר הן פועלות בקבוצות גדולות.
את המחקר הוביל ד"ר כריס ריד מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת מקווארי, שביקש לבחון כיצד פועלות נמלי אורגות (Oecophylla smaragdina) בעת בניית קניהן. נמלים אלו, הנפוצות מהודו ועד לצפון אוסטרליה, נודעו ביכולתן לגלגל עלים ולחברם זה לזה ליצירת מבנים מורכבים. הן עושות זאת תוך שהן יוצרות שרשראות חיות, ונאחזות זו בזו באמצעות הלסתות שלהן.
במהלך הניסוי, החוקרים הציעו לנמלים עלי נייר במקום עלים טבעיים, וחיברו לקצותיהם מתמרים למדידת כוח המשיכה שהופעל בעת הגלגול. כך הצליחו למדוד בדיוק את עוצמת הכוח שמופעלת על ידי קבוצות בגדלים שונים - עד 17 נמלים בכל פעם.
הממצאים היו חד-משמעיים: בעוד שנמלה בודדת הצליחה להפעיל כוח משיכה של פי 60 ממשקלה, קבוצה של 15 נמלים הצליחה להעלות את ההספק של כל פרט לכדי פי 100 ממשקלו. המשמעות היא שהיעילות הפרטית של הנמלים לא רק שלא ירדה - אלא כמעט והוכפלה כאשר פעלו יחד.
התוצאה מערערת את אפקט רינגלמן - עיקרון פסיכולוגי מוכר, שלפיו כאשר מספר המשתתפים בקבוצה גדל, תרומתו של כל פרט יורדת. תופעה זו מוסברת לרוב בירידת קואורדינציה ומוטיבציה בקרב חברי הקבוצה. הנמלים, לעומת זאת, מציגות מנגנון שונה לגמרי.
"נראה שהן בנויות לפעולה קולקטיבית", הסביר ד"ר ריד. "אפילו בגודל שרקנים, נמלי אורגות עשויות להיות מסוגלות להתחרות בבני אדם בקרב משיכת חבל", הוסיף.
החוקרים משערים כי אחד המנגנונים שמאפשרים יעילות קבוצתית כה גבוהה הוא חלוקה פנימית של תפקידים בתוך השרשרת: חלק מהנמלים משמשות כעוגן ונאחזות בקרקע, בעוד אחרות הן אלו שמושכות בפועל.