עורכת הדין יסכה בינה מהתנועה למשילות ודמוקרטיה, מתייחסת בראיון לערוץ 7 להערה שקיבל נשיא העליון השופט יצחק עמית מנציב התלונות על שופטים, בעקבות השתתפותו בכנס לשכת עורכי הדין סמוך לדיון בבג"ץ שהתקיים בראשותו על תקצוב הלשכה.
את התלונה על השופט עמית הגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה, ובראיון מסבירה עו"ד בינה על משמעות ההערה בהיבט האישי ביחס לשופט עמית, ובהיבט הציבורי של אמון הציבור בבית המשפט העליון.
בפתח דבריה מעירה עו"ד בינה כי הנציב אשר קולה למעשה לא קיבל את התלונה של תנועתה, אך במקרה שכזה אין להתייחס לשאלה אם התלונה והטענה התקבלו או לא, אלא לתוכן הדברים שכתב קולה, ומהדברים שנכתבו ניתן בהחלט להבין מה חושב הנציב, "ובגוף ההחלטה הוא טוען שהוא לא יכול לשלול את הטענה שלנו לחלוטין ואת החשש ממשוא פנים וניגודי עניינים חמורים". מאחר וכך רואה עו"ד בינה בדבריו של הנציב אמירה שמהווה "חריג מעניין", כהגדרתה.
"אין ספק שהעובדה שיצחק עמית משבץ את עצמו לדיון, כשהוא יודע שהוא אורח הכבוד שמוזמן לנאום בלשכת עורכי הדין ולצידו יישב העותר מספר שתיים, עו"ד עמית בכר, מה שאכן קרה, מלמד שיש סטנדרט אחד לפשוטי העם וסטנדרט אחר לשופטים", היא אומרת ומציינת את מאמצי תנועתה להביא את השופטים בישראל לפעול על פי כללי ניגודי העניינים שמלכתחילה נכתבו לשופטים ולא לנבחרי העם, אך עם השנים התהפכו היוצרות, השופטים התנערו ממחויבות לכללים הללו ומנגד דווקא הנבחרים נדרשו לעמוד בהם.
בדבריה היא מזכירה כי מי שמתנער ממחויבות לכללים הללו לחלוטין הוא בעיקר השופט עמית, כפי שעולה מרצף הפרשות הכרוכות בו, החל מענייני הדירה שלו וכיוצא באלה. "יש כאן קאסטה שלמה שפטורה מהכללים ומדברת גבוהה גבוהה, בעוד לשאר אזרחי ישראל ומייצגיהם יש סטנדרט אחר. אנחנו פועלים לחשוף את הצביעות הזו כדי לתקן".
לשאלתנו אם לאמירתו של הנציב קולה יש משמעות מעשית כלשהי בימים בהם נראה שהתקשורת תעדיף להתעלם מאירוע שכזה ודומיו, אומרת בינה כי אכן קיימת התלבטות אם לפעול בכלים הקיימים או שאין טעם לעתור ולהתלונן. "אני בוחנת כל דבר לגופו. אנחנו במערכה שבה אנחנו חייבים להראות את הצביעות. מדובר ברמה של שחיתות שלטונית כשיש צבר כזה של פרשיות שנוגעות רק ביצחק עמית עצמו, יש בזה ערך בפני עצמו והשינוי בוא יבוא".
"אנחנו פועלים ונפעל עד שהחירות תבוא והצדק והשוויון יהיו במדינתו האחת של העם היהודי. נמשיך לפעול ולהתלונן בצורה מקצועית", היא אומרת ורומזת לתלונה משוללת היסוד והמגמתית שהוגשה מנגד נגד השופט מזרחי על ידי התנועה לאיכות השלטון בפרשת יונתן אוריך. בדבריה היא מביעה ביטחון ש"עוד טיפה ועוד טיפה בסוף יחדרו את הסלע".
ולבד מההישגים ארוכי הטווח מוצאת עו"ד בינה ערך משמעותי ביותר בתודעה הציבורית הנחשפת למידע המתגלה בעתירות ותלונות מסוג זה. "התודעה הציבורית היא הדבר החשוב ביותר. כשאנשים מבינים את המצב הקיצוני שאנחנו נמצאים בו, שאין דרך להגדיר זאת מלבד שחיתות שלטונית כשיש חסינות לאנשים מסוימים שאוחזים בשררת השלטון ועושים בו שימוש לרעה ופועלים בניגוד לכללים, זה משהו שהציבור צריך להיות מודע לו. לשם כך אנחנו פועלים. יש לזה חשיבות אדירה כי יש גבול לכמה שהציבור יכול לשאת".