אלפים השתתפו אמש (רביעי) בהלוויתו של הרב שניאור קץ, ראש ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק, שהתקיימה בעיר. הרב קץ נפטר לאחר שהתמודד תקופה ארוכה עם מחלה קשה.
אחיו, הרב מאיר קץ, ספד לו בדברי חיזוק, "אחי ביקשת שנגיד רק דברי חיזוק. מה שהקב"ה עושה זה הדבר הנכון. אחי הרב שניאור אמר לי, 'תדע לך מאיר הכל מכוון והכל מדויק, לא יודע מה יהיה בהמשך, כמו שהשתפר יכול להיות יותר גרוע, הכול מדויק מאת ה', מה שצריך להיות זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. באמונה הזו צריכים להתחזק. הכל מדויק'".
במהלך ההספד סיפר הרב מאיר על אופיו המיוחד של אחיו. הוא הזכיר כיצד בתקופת שירותו הצבאי סירב להשאיר חייל לבדו בבסיס ונשאר עמו, וכן כיצד הקדיש את חייו לחיזוק תלמידים ולהקמת ישיבות חדשות.
לדבריו, "כל הזמן קודח בראש איך לעשות עבור התלמידים בגבוהה, בתיכונית ובאולפנה שיהיה להם יותר טוב, זהו מסר שכל אחד מאתנו צריך לקחת אחד כלפי שני. אחד הדברים שהרב שניאור רצה להחדיר בישיבה זה היה זיכוי הרבים - מי שנסע איתו היה עוצר בתחנת דלק שואל את המתדלק - הנחת תפילין, אפשר לעזור לך?".
עוד הוסיף כי רק לפני חודשיים תכנן הרב קץ "מבצע לולב" בתל אביב, שבו השקיע משאבים רבים כדי לזכות יהודים במצוות. הוא ציין כי רעיון הקמת הישיבה נולד מתוך הרצון "ללכת לגור ולחזק יישוב שאין בו תורה ומצוות", עד שהדבר התגלגל להקמת ישיבה בצפון וממנה להקמת ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק.
"אחי נלחם במחלה כל הזמן, למעלה מן הטבע, על כל נשימה, עד הדקה האחרונה", הוא הוסיף.
ראש הישיבה הגבוהה ונשיא מוסדות נחלת ישראל, הרב שמחה שטטנר, ציין את ענוותנותו הגדולה של הרב קץ ואת רוחו המחזקת.
"הרב שניאור, ביקשת שלא ידברו עליך, שרק נגיד דברי חיזוק, אבל אתה חיזוק. אז איך אפשר להתחזק בלעדיך?", פתח הרב שטטנר את דבריו. "הרב שניאור היה יכול להתקשר אליי ב-12 בלילה - הרב שמחה, תחזק אותי. 'הרב שניאור, מה קרה עכשיו?' - היהודי לא מחזיק טיבותא לנפשיה, לא בגשמיות וגם לא ברוחניות".
הרב שטטנר סיפר כיצד גם בשעות קשות, כאשר היה הרב קץ מאושפז בבית החולים בליל שבת, הוא נותר מרוכז באחרים. "אנשים סיפרו לו את סיפוריהם, והוא לא הפסיק להתפעל: מה אני לידם? הוא אומר לי: פחדתי, עם מה אני יבוא לפני הבורא? כשאדם מחוזק הוא לא יכול לחזק, רק אדם שמחפש חיזוק באמת, לא רק מן השפה ולחוץ".
לדבריו, בשבועות האחרונים לחייו ביקר אצלו מדי יום, ולמד להכיר מקרוב את משפחתו. "זכיתי להכיר משפחה מופלאה, אשת חיל מי ימצא, ילדים מסורים, אחים מסורים. הדבר שהעסיק את הרב שניאור - לא לצאת מן העולם כשמישהו חס ושלום מקפיד עליו".