רב היישוב בית אל, הרב אריאל בראלי, ספד בשיחה עם ערוץ 7 לרבו, הרב משה דימנטמן זצ"ל, שהלך לעולמו בשבת האחרונה.
לדבריו, "כשלמדתי אצלו בכולל יד ברודמן, הוא היה מתחיל לצעוק עליי, תגיד לי, רב חיים מפורש? מה אתה אומר? התחלתי להגיד לו סברות, זה לא מצא חן בעיניו. הוא רוצה שתגיד את השם, מי אמר את זה, מה אמר את זה - רבי עקיבא איגר ועוד".
לדבריו, הרב דימנטמן הכניס את תלמידיו לעולם הלמדנות הישיבתי, תוך דרישה לדייק ולברר כל רעיון תורני עד תומו. "אבל מה שהיה מקובל - החקירות הישיבתיות, הפרשנות של רבי שמואל רזובסקי, רבי שמעון שקופ - זה היה בתבניות אחרות לגמרי, שהיה בהן טעם של עולם התורה המוכר יותר בישיבות".
הרב דימנטמן הציב רף גבוה לתלמידיו, אך גם גילה גישה חינוכית רגישה מחוץ לשיעור. "הוא דרש מאיתנו, הוא היה יכול לצעוק עליך בשיעור, איך אתה לא יודע? אם אמרת סברה טובה - אז הוא אומר 'או, מתחיל לשמוע משהו'. מצד אחד בשיעור התלהבות ותקיפות אבל אחרי זה, כשאתה ניגש אליו אחרי השיעור, בארבע עיניים, שיסביר לך - חוזר להיות האדם החביב, חביב ועניו".
עוד סיפר הרב בראלי על אופיו המיוחד של רבו, שהצליח לשלב בין עומק תורני לבין יחס אנושי יוצא דופן. "הייתה לו את היכולת הזאת גם להסביר בצורה מדהימה, להכניס אותנו לעולם התנועה הלמדני, לדרוש מאיתנו רמה. ומצד שני, בן אדם - בן אדם שהוא חביב, ותמיד עם הומור, ומפרגן. ומפרגן תמיד שפגש את אבא שלי זכרונו לברכה או את חמי - כל הזמן מפרגן ומדווח. הוא מתעניין, הוא לא מנותק מהחיים. חביב מאוד".
לדבריו, שורש החן וההומור של הרב דימנטמן נטוע בדמותו של אביו, ר' פישל, ניצול שואה. "אבא שלו, רבי פישל, עלה מהשואה לבד, חסר כל. הוא גר בבתי ורשה בירושלים ושם הוא התקרב לאחד האדמו"רים שאמר לו: אני לא יכול להתחיל את היום בלי שרבי פישל מבדח אותי, הוא היה אומר משהו ככה מחודד. וזה נשאר אצל הבן שלו, אצל רב מוישה. רב מוישה היה איש עם הרבה הומור ישיבתי".