דיצה אור, אמו של שורד השבי אבינתן אור, סיפרה על התנאים הקשים שעבר בנה במהלך שנתיים בשבי חמאס, ועל חזרתו לחיים.
לדבריה, בנה הוחזק בצינוק באורך של פחות משני מטרים, ברוחב של מזרון בודד: "הוא היה קבול וקשור בשלשלת לסורגים, ואפילו כשנתנו לו אוכל, דרשו ממנו להסתובב לקיר כדי שלא יראה את מי שמניח לו אוכל בצלחת".
בהמשך תיארה אור את ניסיון הבריחה המתוחכם של בנה, שבוצע לאחר חודשים של תכנון קפדני: "כשהוא כבר היה עם חצי גוף מעל הקרקע בתוך בית בעזה, גילו אותו, משכו אותו חזרה פנימה - ואז הוא חטף, לא ברור איך הוא יצא מזה".
אור סיפרה כי בנה חווה התעללות נפשית קשה, אך הקפיד לשמור על סדר יומו ורצף הזמנים בתוך השבי: "הוא זוכר כל יום. מה היה ביום ה-80, ביום ה-409... הוא מאוד מפוקס".
עוד סיפרה האם על מקרים נוספים של התעללות בחטופים, שלדבריה אירעו בעקבות פרסומים בתקשורת: "כשפורסם הסרטון המומצא על מקרה האונס בשדה תימן - הרבה מהם חטפו מכות חזקות והתעללויות".
לדבריה, על רקע פרישתה של הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי קראה אור לבדק בית: "היא צריכה לעבור בין חטוף לחטוף ולהתנצל על כל ההתעללות שהוא ספג בגללה. הנזק בכל ההיקפים היה חמור מאוד".
אור שיבחה את בנה ואמרה כי למרות שלא נחשף ישירות לאמצעי תקשורת, הבין היטב את מצבו: "היה לו ברור שחובת המדינה היא לדאוג שלא יהיה שוב 7 באוקטובר".