חייל ששירת תחת פיקודו של עו"ד איתי אופיר, שמונה השבוע לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, חשף היום (חמישי) בפני ערוץ 7 מכתב פרידה אישי ששלח אופיר ללוחמיו בסיום תקופה משמעותית כמפקד מחלקה 2 בפלוגת בני ישיבות של גבעתי, מחזור אוגוסט 94.
המכתב מתאר את חוויות הפיקוד, האתגרים הערכיים והקשר האישי שנרקם בין המפקד לחייליו.
"לקום בבוקר קייצי אחד ולקבל אחריות על 43 חיילים שזה עתה התגייסו", כתב אופיר, "לעבור איתם טירונות ואימון מתקדם, התקופה המשמעותית ביותר בעיצובו של לוחם, לעלות ללבנון בהרגשה שיש לך מחלקה מקצועית שתעמוד בכל משימה שתידרש אליה ואז השרות השני מתחיל ואני מרגיש כאילו הכל מתחיל מחדש".
בהמשך שיתף בתחושת ההמשכיות שנוצרה חרף חילופי המחלקות, ותיאר את האופי הייחודי של המחלקה: "הצעקות 'תפילה עכשיו' או להבדיל 'לא ניפו את הבלינצ'ס' הפכו לחלק מנוף הפלוגה ואם מדי פעם היה אחד החיילים בפלוגה מוחזר בתשובה לשעה קלה ומגיע לתפלת שבת ועוד דוגמאות רבות אחרות, הרי שיש לזקוף זאת לזכות (או שמא לחובת יאמר מישהו?) המחלקה. היה ברור שהמחלקה חזרה טובה יותר משהייתה לפני שנה".
בין השורות ניכרת גם זהותו הדתית של אופיר, לצד גאווה במורל, בערכים ובמוטיבציה של לוחמיו. "הקרנתם בגרות ומוטיבציה וגם היחס שלי היה בהתאם. כמפקד דתי נהניתי לראות את ההקפדה בנושאי הדת ואת ההתמודדות עם בעיות ערכיות ומוסריות. הייתי גאה במורל הגבוה ששרר (רוב הזמן) במחלקה, ומתפקודה הכללי בשגרה ובתרגילים".
לקראת סיום המכתב, הביא אופיר מדרש חז"ל על דוד המלך, אשר שילב ענווה בעיסוק בתורה ונחישות בשעת מלחמה - מודל לדמות הלוחם-לומד שאותה ביקש לעצב במחלקה.
"על דוד המלך אמר ר' אבהו 'הוא עדינו העצני שבשעה שהיה עוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת ובשעה שיוצא למלחמה מקשה עצמו כעץ', נראה שמאמר זה ממסכת מכות ממצה בצורה טובה את דרכי החשיבה וצורת ההתנהגות אותן השתדלתי להתוות במחלקה".
אופיר התייחס לחוויות המשותפות מלבנון, ובפרט מהשירות בבופור, וחתם את דבריו באיחול אישי לכל אחד מהחיילים: "לסיום לא אאחל לכם כנהוג במחלקות בני"ש שרבים ככל האפשר מכם יישארו לפיקוד. אני תקוה שכל אחד מכם ישכיל לבחור בדרך הנכונה והשלמה עבורו ויהי רצון שתצליחו בכל מעשיכם. בפעם האחרונה, מ"מ 2, איתי".