הכתבת המדינית של "מקור ראשון" הודיה כריש חזוני התארחה בפודקאסט של הדר מילר באולפן ערוץ 7 לשיחה על העיתונות הישראלית, השינויים שעברו עליה בשני העשורים האחרונים בתחום, והמורכבות שבין קרבה למרואיינים ובין שמירה על גבולות מקצועיים.
"אני הרבה שנים שם", היא סיפרה, "ואני מאוד אוהבת, יש לי כמעט כל שבוע ראיון מגזין. בשנתיים האחרונות זה הרבה נושאי המלחמה. חטופים, הורים לחטופים, פצועים, משפחות שכולות".
כריש חזוני מודה שהיא אוהבת במיוחד את עבודת המגזין: "כי מגזין בן אדם מספר לך את הסיפור שלו. אתה מקבל סיפור אמיתי... בתחום המדיני פוליטי, אתה כל הזמן במרוץ אחרי הפרשנות. כל הזמן אתה במרוץ בין להדביק את הפער בין מה שאומרים לך, לבין מה המשמעות האמיתית, או מה האמת, ואתה כל הזמן בפענוח הזה".
כריש חזוני היא בתו של מייקל כריש ז"ל, מי שהיה בעליו של עיתון "מקור ראשון". לדבריה, "הוא מאוד האמין בזה שצריכה להיות פה תקשורת אחרת". את ההשראה ספגה גם מאמה אסתר כריש ז"ל, ששימשה כסגנית ראש מועצת קדומים: "באתי מבית עם הרבה מודעות ציבורית, הייתה צריכת תקשורת יחסית גבוהה".
את דרכה העיתונאית התחילה עוד בתיכון בעקבות מורה שזיהתה את כישרונה, "אמרה לי, את כותבת מאוד בקלות, בואי תעשי שתי יחידות. כתיבה זו אהבה באמת, אני חושבת שזה הגיע אפילו יותר מהכתיבה מאשר מהרצון אולי להשפיע".
על הבחירה להיות כתבת מדינית דווקא, היא עונה: "זה באמת הדבר האמיתי, אתה מגיע לבית הלבן, לקרמלין. רואים איך הדברים באמת קורים. שומע את ראש הממשלה ואת השרים הבכירים, זה מאוד מעניין".
אחת החוויות המרגשות ביותר מבחינתה הייתה הנסיעה הקצרה לרוסיה שבה קיבל נתניהו את ממצאי גופתו של החייל נעדר זכריה באומל ז"ל: "זה היה מאוד מאוד מרגש - נתניהו עומד שם בקרמלין ואומר לפוטין, 'נצח ישראל לא ישכח לך את הטובה הזאת שעשית'".
לצד התפקיד הדינמי מגיעים גם אתגרים אישיים. "נסיעות האלה הן לא פשוטות. לא פעם ולא פעמיים נתקעים לשבת בלי תכנון מוקדם", אך לדבריה יש לה "המון פרגון מהבית".
באשר ליחס לעולם הפוליטי, היא מתארת יחסים מורכבים עם מקורות: "יש אנשים שיש לך קשר כמעט חברי איתם, גם הם מקבלים בהבנה ביקורת. לפעמים כועסים. ואת אומרת, אוקיי, היום יהיו טלפונים זועמים. בסדר, זה חלק מהאירוע".
לדבריה, היכולת להביא סקופים היא עדיין מטרה, אך "מאוד מאוד קשה היום להחזיק סיפור, גם אם יש משהו שנודע לך ביום שלישי, הסיכוי שעד שבת אף אחד אחר לא יוציא אותו - הוא כמעט אפסי".
על שינויי העומק שעוברת התקשורת הדגישה, "הצריכה של התקשורת משתנה, זה נכון שלנו יש יתרון שהרבה מהקוראים הם שומרי שבת. העיתונות בישראל עדיין מוציאה, משקיעה במגזינים גדולים בסופי שבוע".
בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, הביעה דאגה: "יש איזושהי הטיה בתשובות של ה-AI בכל הנוגע לנושאים פוליטיים מדיניים ישראלים. אנשים לוקחים את המנועים האלה של הבינה המלאכותית כאיזשהו באמת גורם בעל ידע, ומאמינים לו".
על השפעת השנתיים האחרונות והטבח בעוטף עזה אמרה, "יש פטריוטיות במדינה, היא התחזקה מאוד בשנתיים האחרונות. שכבר מי שמדבר אחרת הוא נהיה גורם קצה".
גם יחס הציבור להתיישבות ביהודה ושומרון ולציבור הדתי השתנה: "אין תוכנית ריאליטי בלי מישהי עם כיסוי ראש. כשאני הייתי ילדה לפני 40 שנה, היינו מאוד האחר. היום האמפתיה באה ממקום יותר אמיתי".