מחיר המלחמה כואב מנשוא.
משפחות שכול רבות הצטרפו למעגל הדמים של ישראל, פצועים רבים שחייהם לא יחזרו למה שהיו, ילדים עם טראומות - ומדינה שלמה שמנסה להתאושש מהטבח הנורא ביותר שיצא מעזה.
ובתוך המציאות הזאת, דווקא עכשיו, עולה רעיון כל כך הזוי ומנותק - שקשה להאמין שהוא בכלל אמיתי: מועצת השלום של טראמפ.
זה כנראה הרעיון היחיד בעולם שבו אויבים לא רשמיים ממונים להיות שומרי הסף של אויבים רשמיים.
לתת לקטאר ולטורקיה - מדינות שמממנות, מגבות ומלטפות את חמאס כבר שנים - להיות “האחראיות לביטחון" בעזה, זה לא שלום. זו פארסה. זה בערך כמו למסור את המפתחות לכספת לשודד, ולבקש ממנו שישמור עליה בשם הסדר הטוב.
קטאר - כספומט הטרור. טורקיה - הבית החם של חמאס. ועכשיו הן אמורות לפקח על האויב הרשמי שלנו? באמת?
שלום לא עושים עם מי שמחייך למצלמה ומחזיק סכין מאחורי הגב. ולא נותנים למממני טרור לשמור על טרוריסטים.
וכן, הקמת "מועצת שלום" היא כותרת מעולה ופעמים רבות לצערינו - הכותרת חשובה יותר מהחיים עצמם.
ואוסיף דבר אחד ברור: גם אם קטאר וטורקיה יהיו מחוץ לתמונה - אסור לאפשר לשום כוח בינלאומי לקבל החלטות שקשורות לחייהם של אזרחי ישראל. האחריות לביטחון שלנו - היא אך ורק שלנו.