יהודית מנצור, אימו של רס"ל אור מנצור ז"ל שנפל בקרב בלבנון, מספרת באולפן ערוץ 7 על ההנצחה המרגשת בישיבת שעלבים, שם הוקם חדר מוזיקה לזכרו, ועל היומנים שכתב בנה.

לדבריה, הבחירה בחדר מוזיקה הייתה טבעית, "אור כולו מוזיקה. מילדות אהב לשמוע מוזיקה, אהב לשיר, אהב לנגן, וכל כלי שהוא נגע בו, הוא ניגן. התחיל בקלרינט והמשיך לגיטרה. סיפר לי מורה שלו שאמר שהוא לקח את הגיטרה וניגן איזשהו שיר, ואמר למורה בוא אני אלמד אותך, אני מנגן כבר שלושה ימים".

מנצור סיפרה בהתרגשות על האלבום החדש שהופק משיריו של אור, שנכתב והולחן על ידו, ונקרא "אור - הנשמה מתנגן". "והוא ממשיך להתנגן. ואנחנו רוצים שהוא ימשיך להתנגן בחדר מוזיקה. המנגינה הזאת אי אפשר לעצור. אי אפשר להפסיק. היא נצחית. כי החיים הם נצחיים".

החדר שנחנך כולל מגוון רחב של כלים מוזיקליים: תופים אקוסטיים ואלקטרוניים, פסנתר כנף ופסנתר חשמלי המחובר למחשב, מקלדת שליטה, כלי הקשה נוספים וספסלים ייעודיים לשיעורים וסדנאות. "יש שם עולם שלם של מוזיקה", סיפרה יהודית, והוסיפה, "בערב ההשקה לאלבום ולחדר מוזיקה ישבו שם חברי הצוות של אור מחידת אגוז, צוות אוסטר, תלמידי הישיבה, וככה חילוניים, דתיים, כל השונה והדומה התחברו ביחד לניגון אחד כל כך יפה".

רס"ל אור מנצור נפל בקרב בלבנון לצד מפקדו איתן אוסטר. "הם קבורים בהר הרצל זה לצד זה", תיארה יהודית. זמן מה לאחר מכן, נערך מופע משותף לזכרם של השניים בשיתוף משפחותיהם, כמו גם מופע לזכרו של סרן הראל אטינגר שנהרג בעת חילוץ גופתו של אור תחת אש כבדה.

לדבריה של מנצור, "אני מזכירה תמיד את השמות האלה. בגלל שמבחינתי הם הבנים שלי. הם הבנים של כולנו וצריך לזכור אותם ולא לשכוח, הם נתנו את נפשם את חייהם בשבילנו".

היא מספרת על תחושת נוכחות תמידית של אור בביתה ובחייה: "אני נכנסת לחדר של אור, שנשאר כפי שהוא, ואני מתפללת שם. ואני יודעת שהוא יחזור בקרוב לעולם הזה, בעזרת השם". לדבריה, היא אף ציירה את דמותו של אור, לא כציירת, אלא "כאימא אוהבת ומתגעגעת. כאימא שמחייה את האהבה הזו שהיא תמיד חיה".

לצד המוזיקה, השאיר אור אחריו גם יומנים אישיים ובהם דברי אמונה ומחשבות על תפילה ולימוד תורה. "הוא לא ויתר על שום תפילה ביום ולא על לימוד, אפילו בעזה. כתב יומן שממנו אני כותבת ספר. חמש מחברות. הכל כבר הקלדתי. אני מתחילה לערוך את זה".

לדבריה, היא מרגישה שליחות ברורה בהעברת אורו של בנה הלאה: "הוא השאיר לי מתנות גדולות עצומות. זה לא להיות קורבן. זה להיבחר לשליחות".