הוועדה המחוזית לתכנון צפויה לאשר מחר (רביעי) את התכנית להקמתה של שכונה חדשה בת 9,000 יחידות דיור בעטרות שבצפון ירושלים.
חיים סילברשטיין, יו"ר מרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP), שפעל בדרכים רבות לקידום התכנית, מספר בראיון לערוץ 7 על חשיבותה של השכונה המתוכננת ועל ההיערכות, גם הביטחונית, להקמתה.
בראשית הדברים הבאנו בפני סילברשטיין ציטוט מתגובת תנועת 'שלום עכשיו' לתכנית הבנייה בירושלים, שם מגדירים את התכנית כ"תכנית הרסנית שאם חלילה תמומש תמנע אפשרות של חיבור מזרח ירושלים עם הסביבה הפלשתינית ותמנע למעשה אפשרות להקמת מדינה פלשתינית". סילברשטיין מצידו רואה את מעורבותו בקידום התכנית כ"כבוד גדול" בדיוק מהסיבות הללו.
"השכונה נותנת מענה לשתי נקודות קריטיות לעתידה של ירושלים, האחת דמוגרפיה אורבנית והשניה אסטרטגית", הוא אומר ומפרט: "במענה הדמוגרפי, יש בירושלים מחסור גדול מאוד בדיור שניתן לעמוד בו מבחינה כספית. מחירי הנדל"ן עולים ועולים. בתל אביב המחיר ירד בשישה אחוז ובירושלים עלה בשבעה אחוז. כשבונים שכונה חדשה בפריפריה של ירושלים ברור שההיצע הגדול ינמיך מחירים ויתן מענה לזוגות צעירים שיישארו בירושלים ויבלמו את ההגירה השלילית".
בהיבט האסטרטגי, אומר סילברשטיין, "עטרות נמצאת במקום אסרטגי חיוני במדרגה ראשונה. היא חוצצת בין רמאללה לירושלים, ולכן בשלום עכשיו מודאגים. אם תהיה שם שכונה ערבית זה יתן רצף של 30-35 אלף תושבים יהודים".
בהתייחס לאתר בו תוקם השכונה המדוברת, הוא מציין כי מדובר ב-1200 דונם סביב שדה התעופה הישן של ירושלים. "שדה שנסגר בתחילת אינתיפאדה הראשונה כי הערבים ירו על מטוסים. בהתחלה השב"כ סגר את המקום באופן זמני עד שהזמני הפך לקבוע".
בשנים האחרונות פועל ארגונו להפיכת 1200 הדונמים לשכונה יהודית שתיבנה במתחם מסלולי ההמראה, כאשר הטרמינל הישן מוצע שיהפוך למוזיאון לתעופה אזרחית, כולל מתחם מיוחד להנצחת מבצע אנטבה. הרעיון, הוא אומר, כבר התקבל בועדה המקומית והתקווה היא שיאושר גם הוא בדיון שיתקיים מחר בועדה המחוזית.
על שאלת הביטחון בשכונה ששטחה גובל בשכונת כפר עאקב על בתיה הגבוהים, מציין סילברשטיין כי כבר כעת "יש רבע מיליון יהודים שגרים מעבר לקו הירוק בשכונות כמו פסגת זאב, הגבעה הצרפתית ונווה יעקב. אלה שכונות שגובלות בשכונות ערביות. גם בשועפט יש מבנים גבוהים כך שהבעיה ידועה". על מנת לטפל בסוגיה "צריך להיכנס לשכונות האלה ולעשות סדר. לצערי, הממשלה וגורמי האכיפה לא עושים מספיק כדי להשליט שם סדר. יש שם הרבה פעילות עוינת ושב"חים. צריך להקים את השכונה ובמקביל להיכנס לכפר עאקב ולעשות שם סדר", הוא אומר ומדגיש כי התב"ע המוצע לשכונה כולל מבני תעשייה שיהיו סביב אזור המגורים, כך שבתי המגורים ימוקמו באזורים מוגנים יותר.
על הטענות נגד הקמת השכונה הוא קובע כי ל'שלום עכשיו' ומחזיקי העמדות הדומות לתנועה זו אין טענות ענייניות. הוא מזכיר כביטוי לחוצפה מדינית ועלבון לריבונות הישראלית בירושלים את האירוע בו 12 חברים באיחוד האירופי, שגרירים ודיפלומטים, הגיעו לעטרות על מנת להפגין נגד בניית השכונה שתבלום רצף פלשתיני מסוכן עבור ירושלים, כלשונו.
עם זאת הוא מציין התנגדויות ענייניות שיכולות לצוץ במהלך הדיונים על הקמת השכונה: "יש מי שמתנגד לשכונת מגורים ומעדיף שם אזור תעשייה, כי הארנונה מאזור תעשייה גבוהה יותר מאזור מגורים. בנוסף, הם אומרים שיש סיכוי גדול שהתושבים יהיו חרדים וההכנסות מארנונה יהיו נמוכות יותר. זו בעיניי חשיבה מוטעית. צריך לחשוב בהיבט האסטרטגי ולהבין ששכונת מגורים חשובה לקיום ולאסטרטגיה של ירושלים. אני חושש שטענות כאלה יעלו ומקווה מאוד שיורידו אותם ושחברי הועדה יאשרו את התכנית כפי שהיא".
החשש שלו הוא שהוועדה תדרוש את שינוי התכנית ליותר תעשייה ופחות מגורים, אם בכלל, באופן שיחייב את החזרתה לשולחן התכנון, מה שידחה את יישום התכנית בעוד מספר שנים