בעיצומו של חג החנוכה, סגן אלוף הרב רוני רקח, רב פיקוד הצפון, מצביע על נקודת מפנה עמוקה שעוברת בלב המערכה המתמשכת.
לדבריו, חג החנוכה השלישי שנחוג בתוך תקופת הלחימה איננו עוד תאריך בלוח השנה - אלא קרן אור רוחנית המחברת בין גבורת החשמונאים ללוחמי צה"ל בשטח.
"חג חנוכה הוא בשורה טובה בזמן מלחמה", פותח הרב את השיחה עם ערוץ 7, ומסביר כיצד דווקא בימים אלו, כשהעולם בחוץ סוער, העיסוק באור ובמורשת מעניק כוחות לנצח. לדבריו, "הדלקת הנר מוסיפה הרבה אור בלבבות והרבה אור ורוח ללחימה ולהבנה של התהליכים הגדולים שאנחנו עושים".
הרב מציין כי העובדה שזהו החנוכה השלישי שאנו מציינים תוך כדי לחימה ניכרת בשטח, אך ההתרגשות לא דועכת. המראות של לוחמים מדליקים נרות "מהמגנן עד למוצב הקדמי" הם עדות חיה למה שהוא מכנה "ניצחון הרוח".
החיבור למורשת, הוא מסביר, אינו סותר את המשימה הצבאית אלא מעצים אותה. בין אם מדובר בחלוקת ציציות, יצירת אווירת שבת או מענה לשאלות הלכתיות בזמן לחימה, המטרה היא "לתת לחייל כמה שיותר להיצמד ליכולת שלו לשמור את המורשת בתוך המלחמה עם מדי צה"ל".
אחת התובנות המרתקות שמציג הרב רקח נוגעת לפרספקטיבה של הזמן. המלחמה המתמשכת יצרה ציר זמן ייחודי, שבו כל חנוכה מספר סיפור אחר שלה. הרב נזכר בחנוכה לפני שנתיים, שאופיין כ"תחילת האור", רגע אחרי התמרון, תקופה שהביאה רוח חדשה. לעומתו, חנוכה של השנה שעברה מצא את הפיקוד כבר עמוק בתוך הלחימה בחזית הצפונית, לאחר חיסול בכירים בחיזבאללה. השנה, התמונה השתנתה לחלוטין בצורה דרמטית. "בחנוכה אנחנו מדליקים נרות בסוריה במוצבים חדשים, שהתחלנו להקים שם ממש עם נפילת המשטר", מציין הרב את השינוי הגיאופוליטי והמבצעי דרך עיני הלוחמים בשטח.
המראה של תושבים שחוזרים לבתיהם ומביעים אמון בצה"ל מחזק את הרוח, אך הרב רקח מקפיד להישאר דרוך. "המלחמה עדיין לא תמה, ויש לנו עדיין משימות פתוחות".
מעבר לתמונת המצב האסטרטגית, הסיפורים הקטנים מהשטח הם אלו שצורבים את התודעה וממחישים את "מלחמת הזהות" עליה מדבר הרב. באחת מהדלקות הנרות במוצב פלוגתי של גדוד 52 בחיל השריון, נתקל הרב במחזה סוריאליסטי. בעוד הוא נערך להדליק את החנוכייה התקנית של הרבנות הצבאית, ניגש אליו אחד הלוחמים עם חנוכייה משלו. "הוא הרכיב את החנוכייה מקסאם שנפל ליד הבית שלו במושב בעוטף עזה, יחד עם תרמילים של אפאצ'י שנחתו לו על הגג בזמן שהוא נלחם בשבעה באוקטובר", מספר הרב בהתרגשות. אותו לוחם חיבר את שרידי הטיל שביקש להורגו עם התרמילים של המסוק שהגן עליו, והפך אותם לכלי של אור. "זה בדיוק המלחמה על הזהות שלנו", מדגיש הרב רקח.
הצימאון לזהות יהודית אינו נחלתם של בודדים. הרב מעיד על גל של התעוררות בקרב חיילי צה"ל, המבקשים להתחבר לשורשים דווקא מתוך הכאוס. העדויות המצמררות על ששת החטופים שנרצחו, אשר הדליקו נר ראשון בתוך המנהרות החשוכות של עזה, מהדהדות בלבבות הלוחמים ומחדדות את ההבנה שמדובר במלחמה על מי שאנחנו. "רואים אותם יותר בשבתות, וזה בא לידי ביטוי בחגים, יש צימאון מאוד גדול לחיזוק הזהות היהודית", אומר הרב. רבני המילואים הופכים בשטח לרבני קהילות לכל דבר, מספקים מענה לא רק לחיילים אלא גם למשפחותיהם, עורכים חופות ובריתות, ומהווים כתובת רוחנית לאלפי משרתים שמחפשים משמעות בתוך הקרבות.
רגע שיא נוסף שמספר עליו הרב רקח, קושר את גבורת הלוחמים הנוכחית לזיכרון השואה, בשרשרת דורות מצמררת. הרב מספר על החלטה להביא לשטח את "חנוכיית פוזנר" המפורסמת - אותה חנוכייה שצולמה על אדן החלון בגרמניה בשנת 1932 כשברקע מתנוסס דגל המפלגה הנאצית. "עם החנוכייה הזאת הלכנו והדלקנו באוגדה 36, בדיוק בשבוע שנכנסנו לשאג'עיה", משחזר הרב.
ההדלקה התרחשה בנר שמיני של חנוכה, לאחר אירוע קשה וכואב שבו נפל המג"ד תומר גרינברג ז"ל ומפקדים נוספים בנר החמישי. "הדלקנו את החנוכייה הזאת והבנו שיש לנו סיפור ומורשת מאוד גדולה והיום אנחנו במקום אחר, יש לנו צבא הגנה לישראל, יש לנו את מדינת ישראל ומעל הכל יש לנו רוח וכוונות מאוד גדולות".