ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי עזרי באוניברסיטת חיפה, מעריכה כי המשטר האיראני מצוי במצב חסר תקדים של התגוננות מול הציבור, בעקבות גל מחאות מחודש שמתפשט במדינה.
לדבריה, בעוד שבקרב משתמשי הרשתות החברתיות נדמה כי הדעות חלוקות, בפועל המצב שונה. "אם מסתכלים על הדעות של האנשים ברשתות זה בערך חצי חצי, אבל אם מסתכלים על סרטוני וידאו ועדויות מהשטח רואים שזה ממש לא חצי חצי. יש הרבה מתנגדי משטר שלא יוצאים לרחובות, אבל כן מצייצים. יש הרבה סרטוני הפגנות, אף אחת לא מלאה כמו במחאות 'אישה חיים חופש' חוץ מהיום הראשון. אנחנו לא רואים רחובות צפופים".
עילם גינדין מדגישה כי רשת X (לשעבר טוויטר) אינה משקפת עוד את הלך הרוח האמיתי בציבור אלא את מה שהשלטון רוצה שנחשוב שהציבור חושב, ומשום כך ניתן למצוא ברשת זו לא מעט שיח בעד הרפובליקה האיסלאמית ונגד ההפגנות, "אבל אם מסתכלים על הסרטונים, זה בהחלט די גורף".
עוד היא מציינת כי המשטר האיראני חושש במידה שלא נראתה בעבר. "לא זוכרת שאי פעם נשיא המעצמה הגדולה בעולם איים כך על המשטר. המשטר עצמו נמצא מאז 'אישה חיים חופש' וביתר שאת מאז מלחמת 12 הימים בעמדת התגוננות מול העם. הם במוד של הישרדות, מה שלא היה אף פעם. הם חוששים שהעם ייצא לרחובות".
על מנת להרגיע את העם, אומרת עילם גינדין, ראינו לאחר מלחמת 12 הימים את השלטון מנפיק צילומי ריקודים ונשים ללא חיג'אב ומתבטא ברוח הנכונות לקבל את המציאות ובמסרים ממתנים, אך עם זאת "ראינו עליה מטורפת בהוצאות להורג. בחודש אחד מספרים שבעבר היינו מקבלים בשנה שלמה. בנובמבר היו מעל 260 הוצאות להורג. אלה מספרים מטורפים".
למרות האיום, המחאה לא שוככת. "המפגינים מדברים על להילחם, למות ולהחזיר את איראן לעצמנו. הם מבינים שהמחיר יהיה כבד. בנוסף, יש להם את תרבות קידוש השהיד, מעבר לכך שהמצב שלהם נואש, כך שיש להם מעט מאוד להפסיד".
בהתייחס לתרחיש של שיקום כלכלי באמצעות מעצמות כמו סין ורוסיה, היא אומרת כי מדובר ב"תרחיש לא סביר, אבל דברים לא סבירים קורים. היו תקופות שאנשים אמרו שאם יהיה מה לאכול בצהרים אז זה בסדר ולא משנה מי שולט בנו, אבל לא בטוח שאנחנו במצב הזה".
לדבריה, השלטון מנסה להציג נכונות לפשרה עם מפגינים שאינם מפרי סדר, ודנים אף בביטול שער הדולר הכפול, מה שעשוי להקל מעט על הכלכלה - אך בו בזמן לעורר התנגדות בקרב גורמים מקורבים לשלטון.
לסיום, נשאלה האם ניתן להעריך את תוצאת המחאה הנוכחית. "המשטר מתקרב לנקודה של 'תמות נפשי עם פלשתים', וכעת השאלה היא האם הם יתאבדו על זה או יברחו".
לדבריה, העם האיראני מייחל למעורבות חיצונית - אך גם נזהר ממנה. "הם קוראים לנתניהו לתקוף ולטראמפ לפעול כפי שפעל בוונצואלה, אך ניסיון העבר מלמד שכל התערבות חיצונית לא נגמרה טוב. החזרת השאה עושה דה לגיטימציה לכל שלטון שיבוא אחריו, במיוחד אם זה יהיה שלטון השאה. זה צריך לבוא מבפנים. ישראל וארה"ב יכולות לפעול לטובת האינטרסים שלהם וזה יסלול דרך עבור העם האיראני".