בעוד במדינות רבות באירופה נהוג להוזיל מחירי מוצרי מזון ככל שמתקרב מועד התפוגה שלהם, בישראל המצב שונה - והמזון נזרק.
על פי הנתונים, כ-38% מהמזון שמיוצר בישראל נזרק. כתבת "כלכליסט" נטע-לי בינשטוק בדקה את הסיבות לכך שתמחור דינמי כמעט ואינו קיים בשוק הקמעונאות המקומי, למרות הפוטנציאל לחיסכון כספי ניכר והפחתת בזבוז המזון.
השיטה, שמקובלת ברחבי העולם, מבוססת על עיקרון פשוט: ככל שתוקף המוצר קרוב יותר, כך מחירו יורד. לדוגמה, גבינת קוטג' שתפוג בעוד יומיים תימכר במחיר נמוך יותר מזו שתפוג בעוד שבוע. המטרה - להימנע מהשמדת מוצר ראוי למאכל, להוזיל את הקנייה לצרכן ולצמצם את הפגיעה הסביבתית.
במהלך הביקור בסניף של רשת מזון גדולה, תיעדה בינשטוק חדר חזרות ובו מוצרים שמוחזרים לספקים או מושמדים על ידי הרשת. חלק מהמוצרים עדיין ראויים למאכל ותקפים למספר ימים, אך מושמדים בשל האריזה או קירבת מועד התפוגה.
בכתבה צויין כי קיימת בעיה מבנית בשוק המזון המקומי: לקמעונאים ולספקים קיימים הסכמי החזרה, או לחלופין פיצוי, כך שגם כאשר מוצר מושמד - הרשת מקבלת את כספה. מצב זה יוצר חסר תמריץ כלכלי להורדת מחירים לקראת תום תוקף.
ספקי המזון ציינו כי החוק הקיים מגביל את יכולתם לקבוע מחירים, אך גם אינם פועלים להעלאת המודעות.