יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין, מגדיר את חוק הגיוס כחוק הפטור, ובראיון בועידת ערוץ 7 הוא מתייחס לפערים בין הליכי החקיקה שהוביל לבין החוק המוצע כעת שזכה לכינוי 'חוק ביסמוט'.
אדלשטיין מבקש שלא להיכנס לפרטי הסעיפים, אך מציע לתמצת את ההבדלים מתוך עיון בסעיף המטרה של החוק. בעוד החוק שלו דיבר על הצורך בהרחבת הגיוס לצה"ל, אצל ביסמוט החוק מדבר על שילוב הציבור החרדי בשירות אזרחי ביטחוני והסדרת מעמד בני הישיבות תוך כבוד ללימוד התורה, מה שאדלשטיין אינו מוצא בו קשר לשאלת הגיוס.
עוד הוא מוסיף את המספרים הנמוכים של המתגייסים הנדרשים בחוק ביסמוט, את הסנקציות שנדחות לעוד פרק זמן לא מבוטל. כמו כן, מציין אדלשטיין, הדברים אינם נתונים לפיקוח שיוודא שיושבי הישיבות הם אכן למדנים ושלא מדובר בפתח לכלל הצעירים החרדים. עוד מציין אדלשטיין את הסעיף המדבר על הקמת ועדה שבה שלושה חברים שיכריעו אם צה"ל נערך דיו לקליטת הציבור החרדים, מה שלמעשה מעביר סמכות של ביטול חוקים לועדה בת שלושה אנשים, מה שציבור הימין מלין עליו כאשר מדובר בשופטי בג"ץ המבטלים חוקים.
בהתייחס להקלטות הרבנים שנחשפו בחדשות 12 אומר אדלשטיין כי הדבר לא הפתיע אותו אך כאב לו מאוד לגלות שהרבנים אומרים את הדברים בקולם ומגדירים את הדברים כבלוף והונאה. אדלשטיין מספר על ישיבה שהתקיימה בשעתו אצל ראש הממשלה יחד עם נציגי הציבור החרדי, ובמהלכה הציע לרדת מהסנקציות בתמורה למכתב של ראשי הציבור החרדי שקובעים שמי שלא לומד שלושה סדרים ביום יתגייס. התגובה החרדית הייתה שהדבר לא יקום ולא יהיה.
לשאלה אם הוא מוכן לקבל את אי גיוסם של הלומדים באמת, תוהה אדלשטיין אודות כל אותם לומדי תורה ועילויים מהציונות הדתית שיצאו למלחמה וחלקם גם נפלו בקרבות, ועם זאת הוא מוסיף ומציין כי במציאות הנוכחית נכון להגיע לפשרה לפיה מי שאכן תורתו אומנותו לא יגוייס. "לגבי כל השאר זה חילול ה' הכי גדול שיש, חילול תורה. הם צריכים לקום ולהתגייס".
עוד נשאל אדלשטיין אודות הטענה לפיה כל תכלית סיכול החקיקה הנוכחית היא הפלת הממשלה. "בישיבה הראשונה שלי כיו"ר ועדת חוץ וביטחון דיברתי על כך. טענו שהכי חשוב לשמור על הקואליציה ואמרתי שאותי לא מעניין הרחבת או פירוק הקואליציה, אלא הרחבת הבסיס של הגיוס לצה"ל. אני רוצה חוק אמיתי". למי שטעון כלפיו שהוא לא מבין את המציאות הפוליטית שהופכת אותו לשליחם של המעוניינים בהפלת הממשלה, הוא מציע לגדול מעט ולצבור עוד קצת ניסיון מי שרוצה להפיל את הממשלה, שיגדלו קצת. "הם ילדים שעדיין לא יודעים איך להגיע למליאה. שישתפשפו קודם קצת בפוליטיקה".
"לפעמים יש לי ביקורת על ממשלת הימין אבל אני האחרון שרוצה ממשלת שמאל. אנחנו הרי רוצים ריבונות והתיישבות, מי ישמור על הישובים ביהודה ושומרון? שם לא צריך סיירות אלא את מי שהוכשרו בהכשרה בסיסית. החרדים יוכלו לשמור על הישובים בכל מקום", הדגיש.
בהתייחס לסוגיית הריבונות והחקיקה לגביה הצביע בעד בניגוד לעמדת הקואליציה, מזכיר אדלשטיין את היותו מראשוני הקוראים לריבונות ביהודה ושומרון. "הייתי בעד הריבונות ביהודה ושומרון עוד לפני שזה היה פופולארי, כשהגעתי לכנס של יהודית קצובר ונדיה מטר, ולמחרת כתבו בכותרות שחבל שאנשים הזויים כמוני יושבים בממשלה, והנה כשזה מגיע להצבעה אני רואה את חברי הכנסת של הליכוד בורחים בתירוצים שונים".
להענישה הפרלמנטרית שקיבל בשל ההצבעה העצמאית הגיב אדלשטיין: "בשביל ארץ ישראל אני מוכן לחטוף עונשים גדולים יותר".
בהקשר זה הוא מספר: "לפני יותר מארבעים שנה ישבנו במוסקבה כמה מורים לעברית בדירה. היו שלושה חברי כנסת מהשמאל הישראלי שבאו למוסקבה ובאו לפגוש מסורבי עליה. חייקה גרוסמן אמרה שהעיקר הוא להחזיר את השטחים ואז האווירה תהיה טובה יותר ותקבלו אשרת יציאה כשהעולם יאהב אותנו. קם אחד המורים ואמר שאם המחיר לשחרור שלי הוא מסירת ארץ ישראל אני מוכן למות כאן".
עוד נשאל חבר הכנסת אדלשטיין אם בכוונתו להתמודד על הנהגת הליכוד. לדבריו "כעת בנימין נתניהו הוא מנהיג בלתי מעורער בליכוד אין טעם להתמודדות מולו". בהתייחס לשאלת ועדת חקירה ממלכתית, אומר אדלשטיין כי כעת ועדה שכזו זוכה לאמון רחב בציבור. "יש לי ולשכמותי בעיה עם אנשים כמו יצחק עמית והפסיקות שלו, אבל אין ברירה ולכן צריך ללכת לכיוון של פשרה ופתרון חצי טכני כמו הובלה של עמית וסולברג יחד. כל שאר הדברים הם דיבורים בעלמא".