על בימת ועידת חוק הגיוס של ערוץ 7, שנערכה היום (חמישי), נפגשו לשיח טעון שני אבות שכולים: יהושע שני, אביו של סרן אורי הי"ד, ומשה שפירא, אביו של ענר הי"ד, שנהרג במיגונית המוות.

השניים דנו בסוגיית גיוס בני הישיבות והשתלבות החרדים בצה"ל - והביעו עמדות מנוגדות.

שני הבהיר בדבריו כי הוא מכיר בקושי הערכי שמעלה הציבור החרדי, וכי יש לגשת לנושא מתוך הבנה לעולם הערכים החרדי - "ממקום של דאגה לעתיד המדינה, צה"ל והחברה בישראל".

"כדי לעסוק בסוגיה הזו חשוב להבין את העולם החרדי ואת הדאגה שלו, כדי להבין מאיזו נקודה הוא מגיע לסוגיה", המשיך. "מי שלא מבין ומכבד את המבט החרדי על הסוגיה הזו, שלא יתעסק בה כי אנחנו רוצים להתקדם בסוגיה ולהביא בשילוב החרדים בחברה ובצבא, והדבר הזה יקרה רק בתהליך".

לדבריו, השינוי הרצוי יגיע רק בתהליך מכבד ולא בכפייה, "הדברים מורכבים. אני מזכיר שבעקבות המלחמה קמה חטיבת החשמונאים. זו יוזמה מדהימה שמייצרת בפעם הראשונה חטיבה שתאפשר לחרדי להיכנס לצבא ולצאת ממנו כחרדי. אני מיצר על כך שהחטיבה עדיין לא נכנסה לפקודות מטכ"ל באופן שירגיע לטווח ארוך, אבל זה שינוי דרמטי שהוא ולא אף חוק יוביל לשינוי בשילוב חרדים בצבא. הרגרסיה היא תוצאה של קמפיינים שגרמו לציפוף שורות בציבור החרדי".

מנגד, שפירא טען כי השעה מחייבת גיוס מיידי של כלל המסוגלים לשאת בנטל, כולל תלמידי ישיבות, "בפנינו מלחמת מצווה שלמענה צריך לצאת גם בחור מלימודו. מנגד, הציבור החרדי מסתגר באופן מנוגד לכל מה שהיה".

הוא דרש הסדרה חקיקתית שוויונית, והוסיף: "הדרישה היא חוק שווה לכולם. דם חרדי אינו סמוק יותר מדמם של אחרים, בוודאי הנושרים צריכים להיות מגוייסים. עתודת לומדי תורה היא דבר חיוני, שגם אותו צריך להסדיר בחוק כדי שיהיו מי שתורתם אומנותם כמו שיש מוסיקאים וספורטאים, במדינת ישראל צריך להשקיע בלומדי תורה, אבל הם מיעוט המאסה ועל עיקר המאסה חייבת לחול חובת גיוס כמו של כולם".

שני הסכים לעקרונות שהציג שפירא, אך הביע הסתייגות מדרכי הפעולה שננקטות כיום. לדבריו, חוסר הכבוד לעולם החרדי רק מביא לציפוף שורות ולהתנגדות.

"כשעם ישראל תחת איום דרוש פתרון מיידי. לטווח הרחוק יש הרבה מה לשפר וגם לציבור הדתי לא הכול קורה בנוחות. הסדרת פטור לציבור חרדי שבו מספיק אם למדת פעם במשך שנתיים בישיבה וכבר תחשב חרדי מה שיזכה בהשתמטות, זה יקבע את ההשתמטות הגורפת", דברי שני.

שפירא השיב: "יש כאן גם עניין של ערבות הדדית. כאב שכול הסתובבתי בבתי כנסת רבים של המגזר החרדי בירושלים, ומעולם לא שמעתי שם אמירת פרק תהילים. זה ניתוק חברתי".

שני סיכם כי דבריו של שפירא הם גוף הבעיה, אך ישראל עוברת תהליך היסטורי, ולהערכתו הצלחת חטיבת החשמונאים תפתח את האפשרות עבור רבים מצעירי המגזר החרדי שמחפשים את הדרך להשתלבות.