יממה לאחר השבת גופתו של רן גואילי ז"ל, חושף מפקד יחידת הסריקה דרום (יס"ר) של הרבנות הצבאית, סא"ל (מיל') אליסף ורמן, את פרטי המבצע המורכב שבמסגרתו אותר גואילי בתוך שטח רצועת עזה.
"עבדנו כל הלילה, הוצאנו מאות גופות, לא הפסקנו לרגע". סיפר בריאיון לתוכנית "קלמן ליברמן" ברשת ב'. "פתאום אני רואה את הידיים של הרופאה רועדות על המכשירים, אני רואה שהעיניים שלה נהיות אדומות, ופתאום יורדת לה דמעה. אני מסתכל עליה, רואה חיוך".
ורמן סיפר כי שלשום נכנסה היחידה שלו לעזה במסגרת המבצע לאיתור גואילי: "קיבלנו אזורים רחבים מאוד של מאות מטרים שהיינו צריכים לכסות. אני מסביר לאנשים שאסור לפספס, כי אם אתה מפספס חלל אחד, כל המבצע הזה יכול לרדת לטמיון. והאנשים פשוט לא מדברים, יש שקט. אנשים יודעים את המלאכה, מתחילים לחלץ מתוך האדמה מאות גופות.
"אנחנו כבר כל כך מתורגלים, אנחנו עובדים כבר בלי להרגיש. אנחנו רואים את רני נגד העיניים, זה לא המבצע הראשון שלנו שניסינו למצוא אותו. אנחנו עובדים ברצף. כל הלילה עבדנו, קור מקפיא, לא הפסקנו לרגע".
"קבענו איזשהו נוהל שאם נמצא אותו, כדי ששום דבר לא יצא חלילה לפני שהמשפחה תדע - נמשיך לעבוד כרגיל. מפקד יחידת השו"ן ניגש אלי ואמר לי שמתקשרים עכשיו למשפחה לבשר להם והמשפחה קיבלה את העדכון. קרוב ל-150 חיילים יורדים מבאגרים, משופלים, מכל מיני נקודות בשטח שהיינו בהן, מתאספים ועומדים שם בשקט. ואז הסמג"ד שלי, שפיקד על המבצע, אמר להם: מצאנו את רני".
"אנשים התחילו לבכות. אני לא זוכר כמה אנשים התחילו לבכות לי על הכתף. איפשהו שם בחלל ה-600 או ה-700 אתה כבר ספוג בתוך זה ורק קדושת המשימה מניעה אותך. ופתאום אתה שומע שהצלחת לסגור מעגל - מהחלל הראשון ב-18:00 בערב ב-7 באוקטובר ועד החלל האחרון בתוך עזה ב-15:00 בצהריים".
"אנשים בכו, התחבקנו. אמרנו קדיש ליד החלל, עטפנו אותו בדגל ישראל. פשוט עמדנו ושמרנו עליו. עשינו מסדר קרבי קצר בנוכחות הרמטכ"ל, ומשם נפגשנו עם המשפחה שלו כשהעברנו את החלל בתוך ארון. כשמסרנו לאיציק את הארון - נסגר עבורנו מעגל מאוד משמעותי במלחמה".