אלדד בן זמרה, מנכ"ל החברה לפיתוח מטה בנימין, השתתף בכנס ההוקרה לחוות של מועצת בנימין, איגוד החוות וערוץ 7 ודיבר על התשובה הציונית ל"תוכנית פיאד" שביקשה להשתלט על שטחי C.
"גבורת הרצון מחוללת היכולת", מצטט בן זמרה את דברי הרב קוק זצ"ל התלויים בכניסה למשרדיו. "כשחושבים על זה ביום-יום, רואים שהרצון של האנשים לתפוס את השטחים ולהקים את החוות, הוא זה שמביא איתו את כל היכולת. אנחנו מודעים לאתגרים, לקשיים ולרוחות שיש כאן לזוגות צעירים עם תינוקות. זו משימה קשה מאוד שדורשת מסירות נפש עצומה, אבל אנחנו מאמינים שבמקום שיש מסירות נפש, יש סייעתא דשמיא. אנחנו רואים את זה בכל החוות".
לדברי בן זמרה, המיקום של החוות נבחר מתוך הבנה גיאו-פוליטית עמוקה. "המאבק על הארץ שהתחיל עוד לפני 48' לא הסתיים עד היום", הוא מסביר בנחישות. "אנחנו בסוג של תחרות מול האויב הערבי שרוצה לכבוש ולקחת את הקרקע, גם בשטחים שהוגדרו בהסכמים כשטחי B ו-C. החוות ממוקמות היום במקומות שמונעים מהאוכלוסייה הפלסטינית לכבוש ולגלוש לכיוון מערב הארץ, או לחילופין לכיוון הבקעה".
הוא מצביע על מערכה מתוכננת היטב מצד הרשות הפלסטינית שמטרתה ליצור רצף טריטוריאלי שיחנוק את היישובים היהודיים. "אין ספק שהתוכנית מתוכננת, יש לה רציונל והיגיון. הם רוצים לסגור אותנו, לסגור את היישובים ואת הכבישים, ולגלוש לכיוון שפלת החוף ומודיעין מצד אחד, ולבקעת הירדן מהצד השני. המהפכה שנעשתה בבקעה, מאזור מעלה אפרים ועד ים המלח, היא מדהימה. בזכות החוות, כל הבדואים והפלסטינים שיצאו מהערים ותפסו גבעה אחר גבעה - היום הכל ריק. השטח מיושב רק על ידי חוות שלנו. זה קרה בזכות העבודה המדהימה ומסירות הנפש האדירה".
אחד השינויים המשמעותיים ביותר שבן זמרה מצביע עליהם הוא היחס הציבורי והממסדי לאנשי החוות. אם בעבר נתפסו יושבי הגבעות כגורמים שוליים, היום מבינים בהנהגת ההתיישבות שהם חיל החלוץ של הציונות המודרנית. "היום יש הבנה הרבה יותר רחבה. אנחנו עובדים בימים אלו על הסדרת חלק מהחוות שאושרו כיישובים, כמו בית חורון צפון. אתה רואה את המשמעות האידיאולוגית של המקומות האלה. לפני שנים זלזל בהם והיום ברור שבלעדיהם אנחנו מאבדים אחיזה בקרקע. הם תופסים את המקום, אנחנו נגיע אחריהם עם תשתיות, מוסדות חינוך ופיתוח, אבל הם אלה ששומרים על הקרקע עד שנצליח ליישם את הבנייה הנדרשת".
בזמן שהחוות שומרות על קווי ההגנה, החברה לפיתוח מטה בנימין פועלת במרץ לעיבוי "הקו השני" - בנייה מסיבית ביישובים הוותיקים. "אנחנו מתמקדים ביישובי בנימין ובונים כעת, למשל, את השכונה הירוקה בעופרים - פרויקט ענק של כ-400 יחידות דיור ומרכז מסחרי רחב. האזור הזה הוא החיבור האסטרטגי בין תל אביב לירושלים. תמיד אומרים שיהודה ושומרון הם הבעיה; אנחנו רואים בהם את הפתרון - פתרון אמיתי למצוקת הדיור בישראל".
החזון של בן זמרה והנהגת המועצה בראשות ישראל גנץ הוא "נירמול" החיים ביהודה ושומרון. המטרה היא להעניק לתושב איכות חיים שאינה נופלת מזו של תושב רעננה או מודיעין. "מובילים כאן מהפכת כבישים יחד עם השר בצלאל סמוטריץ', וזה מדהים. בסוף, אתה רוצה שיהיה נוח לנסוע וכיף לגור. אנחנו מפתחים אזורי מסחר בתוך היישובים כדי לספק את קופת החולים, הסופר וחנות הבגדים קרוב לבית. כך אנחנו גם מייצרים מקומות עבודה מקומיים וגם חוסכים את הנסיעות הארוכות והמחסומים".
בשורה משמעותית נוספת נוגעת לתחום הבריאות. "עד סוף השנה נשלים את הקמתו של מרכז רפואי חדש בשער בנימין. זה חלק מהמהפכה - שאישה שצריכה אולטרסאונד לא תצטרך לנסוע לירושלים. השירותים יהיו זמינים, נגישים וקרובים. החוות הן החלוצים, ואנחנו באים אחריהם להשלים את המשימה לחיים נורמליים ומשגשגים".
נושא בוער נוסף שעלה בראיון הוא סוגיית הפועלים הפלסטינים בצל המלחמה. בן זמרה מבהיר כי החברה לפיתוח מטה בנימין עשתה תפנית חדה בנושא. "למעט פרויקט אחד שהחל קודם לכן, עברנו לעבודה עם עובדים זרים - סינים, הודים, סרי-לנקים ומולדובים. יש מחסור ועלות העובדים הזו גבוהה ומייקרת את הבנייה, אבל אנחנו לא מקטרים. הסתגלנו למציאות, והמציאות היא שאנחנו רוצים להסתדר בלי העובדים הפלסטינים. אנחנו נלחמים בכנסת כדי לאפשר את הוזלת העלויות, אבל הכיוון ברור".
הוא מסכם את הקשר ההדוק בין החוות לבנייה העירונית כשינוי תפיסתי דורי. "אנחנו, כיותר מבוגרים ומנוסים, היינו צריכים לעבור את התהליך הזה יחד איתם. בסוף העולם שייך לצעירים, ואנשי החוות הם החלוצים שעושים את המהפכה. אנחנו כאן כדי לתת להם גב ולבנות עיר על גבי גבעה".
אנחנו עומדים נרגשים מול עוצמת התמיכה במפעל החוות החקלאיות. קרוב ל-20,000 כבר בחרו לקחת חלק פעיל ולתמוך מדי חודש בקרן החוות בסכום של לפחות 18 ש"ח. הכוח הזה הוא הדלק שמניע אותנו בשטח מדי יום.