בג"ץ הפך הערב (שלישי) את פסיקתו הקודמת מחודש מאי האחרון, וקבע ברוב דעות כי הממשלה אינה חייבת לקיים הליך תחרותי במינוי נציב שירות המדינה, כל עוד היא עומדת בהוראות חוק המינויים.
הדיון הנוסף נערך בהרכב של חמישה שופטים. שלושה מהם - המשנה לנשיא נעם סולברג, השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר - קבעו כי אין עילה להתערב בהחלטת הממשלה למנות נציב באמצעות ועדת מינויים מיוחדת, כפי שהיה נהוג בשלושת העשורים האחרונים.
לעומתם, הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז סברו כי המינוי מחייב מנגנון תחרותי קבוע, על מנת להבטיח את עצמאותו ואי-תלותו של הנציב - אחד התפקידים המרכזיים בשירות הציבורי בישראל.
השופט מינץ, שכתב את עמדת הרוב, הבהיר כי סעיף 6 לחוק המינויים מעניק לממשלה שיקול דעת מלא, ובו קבוע פטור ממכרז. הוא דחה את הטענות לשיקולים זרים או ניגוד עניינים, ואף הבהיר כי מדובר במתכונת מינוי "מושרשת ונהוגה" מזה שנים.
מנגד, הנשיא עמית התריע כי כאשר לראש הממשלה שליטה בפועל על מינוי הנציב - נפתח פתח למינוי פוליטי. הוא הדגיש את החשש משחיקת העצמאות של השירות הציבורי וקרא לקבוע נוהל מחייב הכולל הליך תחרותי.
השופטת ברק-ארז חיזקה את עמדתו והוסיפה כי מדובר ב"שומר סף" ולא במשרת אמון, וכי שיקולים של שוויון וניגוד עניינים מחייבים הגנה על עצמאות התפקיד.
בסופו של דבר, הצו שניתן בפסק הדין המקורי בוטל, והממשלה רשאית להמשיך בשיטת המינוי שאינה מחייבת מכרז או הליך תחרותי מלא. יחד עם זאת, כל שופטי ההרכב קראו לממשלה לקבוע נוהל מינוי קבוע לעתיד.