בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל היום (שני) עתירה מינהלית שהגישה רפ"ק רינת סבן וקבע כי על השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לאשר את קידומה לדרגת סגן-ניצב.
ההחלטה מגיעה לאחר חודשים ארוכים שבהם עוכבה הדרגה, למרות המלצות המפכ"ל והגורמים המקצועיים במשטרה.
בהחלטה נכתב: "במהלך הקורס זומנה העותרת למסור עדות בתיק 4000 המתנהל נגד ראש הממשלה. רק לאחר מכן חלה תפנית בעמדת השר והוא נמנע מלחתום על אישור העלאתה בדרגה של העותרת. בית המשפט מצא כי השתלשלות הדברים מעלה חשש ממשי לקיומם של שיקולים זרים וציין בהקשר זה כי בעניינה של העותרת הועלו בדיעבד ובאורח חריג טענות וסוגיות שלא הועלו במקרים דומים אחרים ושאינן נבחנות כלל בהליכי קידום".
בן גביר הגיב להחלטה: "שוב הוכח שאין שופטים בירושלים - טענת בית המשפט המחוזי כי לשר אסור לשקול את מעורבותה של סבן בחקירות לא חוקיות של לשכת ראש הממשלה היא בעצמה שיקולים זרים, ומלמדת שכל פסק הדין מושתת על שיקולים זרים. במדינה מתוקנת חוקרת שמעורבת בחקירה לא חוקית צריכה לסיים את שירותה במשטרה ולא לקבל הגנה מיצחק עמית ושלוחיו. רפורמה משפטית עכשיו".
סבן עתרה לבג"ץ נגד בן גביר, בטענה שעיכוב הדרגה נובע ממניעים פוליטיים זרים שקשורים לעדותה בתיק 4000 במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
רפ"ק רינת סבן טענה במהלך הדיון: "יש פה מימוש של איום. דעו לכם שאם תתעסקו בתיקים מסוימים זה המחיר שתצטרכו לשלם. לחוקרים אסור לחשוש מלבצע את עבודתם".
סבן קודמה לתפקיד עוזרת של ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט, מה שעורר את התנגדותו של בן גביר שדרש הבהרות מהמשטרה.
בן גביר ציין בהתנגדותו כי בשורת הליכים משפטיים ענתה סבן מספר פעמים "לא זוכרת", באופן שהתפרש כניסיון להגן על מפקדיה והמעורבים בחקירות.
לדבריו, "התנהלותה התמוהה של הקצינה כפי שמשתקף ממספר הליכים משפטיים - משורת הליכים עולה לכאורה תמונה מטרידה של קושי בזיכרון; חוסר יכולת להשיב לשאלות בית המשפט בנוגע לפרטי החקירה או תהליך קבלת ההחלטות; העדר הכרת הדין והנהלים; חריגה מסמכות; הפרת הדין; הימנעות מיישום הפסיקה הנוגעת לזכויות נחקרים וחשודים; חדירה לפרטיות וחדירה לחומר מחשב; פגיעה חמורה ב זכויות חשודים ונחקרים; הובלת חקירה שנקבע בעניינה כי נפלו בה פגמים של ממש; זיהום הליך איסוף הראיות עד כדי שאלה בנוגע לקבילותן ועוד ועוד - והכל באופן חוזר ונשנה".