יו"ר סיעת הציונות הדתית, חבר הכנסת אוהד טל, מתארח לשיחה אישית באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7, ומספר על ילדותו באילת, החזרה בתשובה, החקיקה והתגובות הסוערות שבעקבותיה, הפגנות קפלניסטים, גיוס החרדים ועוד.
בפתח הדברים מציין חבר הכנסת טל את הפער בין היחס לו זוכה רפורמת החלב הגוררת סערה ציבורית ותשומת לב משמעותית, לעומת המהלך אותו הוא מקדם בוועדה שבניהולו לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות, סוגיה שאמורה להעסיק כל בית בישראל ועם זאת זוכה להרבה פחות תשומת לב.
בניגוד לרבים מחבריו לסיעה, הוא לא גדל במוסדות הציונות הדתית. הוא נולד וגדל באילת של שנות השמונים למשפחה חילונית, והתחבר לעולם הדתי בכיתה ג' דרך הגרעין התורני בעיר. לימים מונה למזכ"ל בני עקיבא העולמית.
התהליך היה איטי, הדרגתי, וכלשונו גם מאוד נעים עד שנכנס לעולם הציוני דתי שהוא מאוד גאה להיות חלק ממנו. "אולי בשונה מאנשים שגדלו כל חייהם בציונות הדתית, אני לא מתבייש בזה. אני חושב שהתורה שלנו היא הכי גדולה, הכי טובה והכי משמעותית, ואני רוצה שהחילונים יהיו יותר דתיים ושהחרדים יהיו יותר ציונים. אני לא מתבייש בזה", הוא אומר ומגדיר את עצמו "מיסיונר של הציונות הדתית".
לימים יצא עם רעייתו לשליחות בהולנד, שם עדיין לא הייתה אז האנטישמיות המוכרת לנו היום במדינות אירופה. כיום, הוא אומר, אתגר ההתמודדות עם האנטישמיות והאיסלאמיזציה הקיצונית של אירופה משנה את דמותה של היבשת ומפרק קהילות כמו גם את ערכיה המקוריים של אירופה. "הדבר הזה הולך ותופס תאוצה", הוא אומר ומתייחס גם למציאות המורכבת של אנגליה ההולכת ומשתנה לצד מדינות אחרות הן בהיבט הערכי והן בהיבט הדמוגרפי.
ומההתמודדות באירופה עובר חבר הכנסת טל להתמודדות בישראל. כבן להורים המתגוררים מזה 12 שנים בשדרות הוא משחזר את המראות הקשים אותם פגש יום לאחר השבעה באוקטובר. לאורך רחובות מוכרים היו זרועים כלי רכב מנוקבים מירי וחלקם עדיין בוערים, טנק ניצב ליד מבנה תחנת המשטרה וברקע מעת לעת נשמע ירי מקרבות של כוחותינו עם מחבלים שעוד נותרו בשטח. "זו מציאות בלתי נתפסת. זה סרט רע".
הוא מדגיש בדבריו כי ישראל לא תוכל עוד לחזור למציאות שהייתה לפני טבח השבעה באוקטובר, כאשר ישראל הרשמית טמנה את ראשה בחול והעדיפה להתעלם מהמפלצת המאיימת והמתעצמת לצידה. ההבנה הזו מובילה ללא מעט עימותים וויכוחים עם נציגי מערכת הביטחון בוועדת החוץ והביטחון על מנת להפנים את ההבנה שלא נוכל עוד לקנות בכסף שקט רגעי על חשבון עתידה של ישראל.
דוגמא לוויכוח שכזה הוא מזכיר בדבריו של הרמטכ"ל ולפיהם צה"ל השמיד את חטיבת רפיח וכאשר שאל כמה מחבלי חמאס עוד נותרו שם נאמר לו שמדובר בכ-6,000, כאשר שאל על מחבלי ג'יהאד איסלאמי התשובה הייתה שלא יודעים ולאחר בדיקה נאמר שמדובר ב-2000 או 3000 מחבלים, וכל זאת מבלי לקחת בחשבון את אותם מחבלים שאינם חלק מארגון מסודר. המשמעות, אומר טל, שחטיבת רפיח לא פורקה.
טל מספר על הביקורת אותה הוא סופג על חוק גיוס החרדים והתחושה שהמהלך המקודם אולי יפגע פוליטית במפלגתו, אך הוא המהלך הנצרך כדי להביא לשינוי למען עתידה של ישראל. "אני רוצה לקחת את המציאות מאיפה שהיא נמצאת כרגע לנקודה גבוהה יותר, לנקודה של תיקון. הדרך לעשות את זה היא לא להתנגח עם החרדים יום ולילה מעל בימת הכנסת, למרות שזה מה שקל לעשות וזה מה שמביא הרבה לייקים וחיבוק מהתקשורת, אבל לא היה מתקן את המציאות".
הוא מרחיב אודות הדרך הקשה להגיע לחקיקה שתהיה מקובלת על החרדים ומנגד תביא את המערכת להקים מסגרות מותאמות, החל משיבות הסדר לחרדים, דרך מכינות ומסלולי שירות מותאמים.
פעילותו הפוליטית של טל מביאה לפתח ביתו מדי שבוע הפגנה של קפלניסטים הכוללת גם לא מעט גידופים וצעקות, מה שמשפיע על המשפחה ולא נעים, כלשונו, אבל לא מזיז אותו מהיעד של תיקון המציאות.
הוא מספר על הכוחות שמשפחתו מתמלאת מעצם תחושת השליחות הציבורית, כוחות המסייעים להם לעמוד מול המתקפות, הביקורת וההכפשות. התחושה לא פשוטה אף יותר כאשר הביקורת מגיעה מבית, מהשכנים והחברים בשבילי אפרת, שם הוא מתגורר.
וברמה האישית, הוא מספר על הרגע בו הצליח בצלאל סמוטריץ' לשכנע אותו, ובעיקר את אשתו, להסכים להצטרפותו לפוליטיקה, לאחר התנגדות עקרונית שהייתה לה. מכאן הוא ממשיך ומספר עוד על תחושת השליחות הממלאת אותו בתפקידו דווקא בתקופה זו שבה בשנים בודדות עבורת מדינת שיראל תהליכים שבעבר נפרסו על פני עשורים שלמים.
סיפוק מיוחד ממלא אותו בעבודה הפרלמנטרית דיפלומטית ערכית שהוא מוביל. טל מציין לשבח את תיפקודו של שר החוץ גדעון סער, אם כי רומז לכך שתפקיד שר החוץ יתכן בהחלט שיעניין אותו בעתיד. הריבונות הישראלית תגיע ותתחזק כאשר עם ישראל יידע להעביר לעולם את המסר הרוחני שהוא נושא כממלכת כהנים וגוי קדוש. "ריבונות ישראל היא בעצם ברכה לעולם, ברכה לכולם, ליהודים, לערבים, לגויים, לאומות. זאת המטרה שלנו. זו שפה שאנשים לא היו רגילים לשמוע".
לקראת תום הדברים מספר טל על האופן בו מוביל סמוטריץ' את המפלגה תוך מתן חופש הבעת דעה. "אני חייב לומר בשיא הכנות שאין עוד מפלגה בעיניי עם כל כך הרבה חופש אמיתי לאנשים להביע את עמדותיהם ולקדם את תפיסת עולמם כמו אצלנו. אני רואה מפלגות כמו יש עתיד וליברמן, שם חברי כנסת לא יכולים לחתום על מכתב קריאה למשהו שבאג'נדה שלהם בלי אישור מהבוס. אצלנו בצלאל בחיים לא שאל אותי על מה אני חותם או לא חותם, איזה חוק אני מקדם או לא. יש חופש מוחלט, גם בנושאים שבמחלוקת", הוא אומר ומציג כמה דוגמאות לנושאים שכאלה.
"בסופו של דבר אנחנו משתדלים לקבל החלטות בצורה סיעתית משותפת, וכמובן שבסופו של דבר אחרי שהתקבלה החלטה יש משמעה סיעתית וכל אחד מחויב להחלטה".