שורדת השואה שרלוט רות, בת 96, השלימה השבוע את תהליך עלייתה לישראל באופן רשמי.
היא הגיעה למשרד הפנים בתל אביב כשהיא מוקפת בחמישה דורות של צאצאיה, מלווה בצוות ארגון "נפש בנפש", וקיבלה את תעודת הזהות הישראלית.
המהלך בוצע בסיוע ארגון "נפש בנפש" ורשות האוכלוסין וההגירה, בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל וג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב. רות הסדירה את מעמדה בישראל במטרה להתקרב לרבים מצאצאיה שכבר קבעו את ביתם בארץ.
"זהו רגע ממש נפלא בחיי. להיות מסוגלת לקרוא לעצמי ישראלית ואזרחית במדינת היהודים שלנו", אמרה רות. "ללכת ברחובות האלה יחד עם חמישה דורות של משפחתי ממלא את ליבי בשמחה ובכוח עמוק, במיוחד כשאני רואה חיילים ישראלים ומרגישה ביטחון וגאווה במקום שבו פעם היו פחד ואימה".
הרב יהושע פס, מייסד-שותף ומנכ"ל נפש בנפש, אמר כי, "הסיפור של שרלוט הוא עדות חיה לכך שגם מתוך החושך הגדול ביותר אפשר להצמיח אור. עלייתה למדינת ישראל היא סמל לתקומה, לגבורה ולניצחון הרוח היהודית. דווקא בסמוך ליום המשפחה, מרגש לראות אותה מתאזרחת באופן רשמי, מוקפת במשפחתה המורחבת בת חמש דורות שחוגגת את ציון דרך זה. מדובר באירוע גדול יותר מ'עלייה', זהו ניצחון אמיתי של חיים, של בנייה מחדש ושל תקווה".
רות נולדה בצ’כוסלובקיה בשם אילנקה שוורץ למשפחה גדולה ומלוכדת. בשנת 1944, כשהייתה בת 14, גורשה משפחתה לאושוויץ, שם הופרדה מאמה ומאחיה במהלך הסלקציה ולא ראתה אותם עוד.
יכולות התפירה שלה הן שסייעו לה לשרוד את עבודות הכפייה, את צעדת המוות ואת זוועות המחנות. כשחזרה לכפר ילדותה בתום המלחמה, גילתה שאיש לא שרד. אביה, שנותר בחיים זמן קצר אחריה אך האמין כי כל משפחתו נספתה, שם קץ לחייו מרוב ייאוש ימים ספורים לפני ששבה.
החפץ היחיד שנותר לה מאותם ימים הוא טבעת ועליה האותיות "IS" (ראשי התיבות של שמה המקורי), אותה היא עונדת עד היום. לאחר המלחמה נישאה במחנה עקורים, היגרה לארה"ב והקימה חיים חדשים בקליבלנד, אוהיו.
כיום היא אם לארבעה ילדים, סבתא לתשעה נכדים, ל-26 נינים ול-11 חמשים. בגיל 96, כשהיא מוקפת חמישה דורות של צאצאיה, השלימה רות את עלייתה לישראל באופן רשמי.