ועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר, קיימה הבוקר (ראשון) דיון טעון וכואב בנושא המעטפת הטיפולית למשרתי מערך זיהוי החללים במחנה שורה ובמוקדים נוספים.
במהלך הדיון נחשפו פערים משמעותיים במענים הניתנים לחיילי הסדר ומילואים שנחשפו למראות הקשים ביותר מאז פרוץ המלחמה.
"למדינת ישראל יש חובה מוסרית מהמעלה הראשונה כלפי אלה שעשו עבורה את העבודה הקשה ביותר שניתן לדמיין", פתחה ח"כ וולדיגר את הדיון. היא הדגישה כי חיילים שעמדו בחזית הטיפול בחללים נחשפו לחוויות שאיש לא אמור לשאת, ודרשה מהמדינה לוודא שאף אחד מהם לא נותר לבד.
הדיון התמקד בקבוצה של כ-200 חיילי הסדר ששירתו במחנה שורה בתחילת המלחמה. לפי הנתונים שעלו בוועדה, מי ששירת פחות מ-45 יום אינו זכאי לסדנאות חוסן מעמיקות או ל"תכנית עמית" המסייעת בחזרה לשגרה.
סא"ל אוריאל זמיר, רע"ן סדיר ביחידת מיטב, הסביר כי בתקופות השל"ת, שבהן חיילי ההסדר שוהים בישיבה, הם אינם תחת אחריות הצבא ומטופלים באמצעות קופות החולים. לדבריו, 209 חיילי הסדר הוקפצו למחנה שורה בתחילת המלחמה, מהם כ-101 עסקו ישירות בטיפול בחללים.
עוד ציין כי בספטמבר 2024 פרסם צה"ל קול קורא להשתתפות בסדנת חוסן: "נרשמו לסדנה 122 חיילים והתייצבו בפועל 98, שהם 47% בסה"כ מחיילי ההסדר ששירתו שם. בתקופה האחרונה אנחנו עושים עבודה סביב מענים לחיילי המילואים בשורה וכל מענה שיינתן להם ינתן גם לחיילי ההסדר".
סא"ל עוזי בכור, מפקד היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה, הוסיף, "אני מסכים שמדובר באוכלוסייה ייחודית שעשתה תפקיד מורכב במלחמה ונחשפה בחלקה לאירועים טראומטיים ושתפקידינו לדאוג להם. כל עוד חייל נמצא בשירות הטיפול הוא על ידי קב"ן וברגע שאדם משתחרר ישנן שתי אפשרויות: הראשונה היא במסגרת תכנית עמית המיועדת לאנשים ללא אבחנה קלינית, במסגרתה מקבלים מענים הוליסטיים וגם טיפול נפשי. השנייה מיועדת לאדם שיש לו תסמינים משמעותיים ואבחנה, שיכול לפנות לאגף השיקום להכרה וטיפול. כפי שצוין, חיילי שנמצא בשל"ת לא נמצא בשירות צבאי בפועל והטיפול נעשה במסגרת קופות החולים. עכשיו צריך לבחון האם המענה הזה הוא מספק או לא, והאם אנחנו כצה"ל צריכים לתת יותר".
בדיון השתתפו גם משרתי המערך עצמם. שרגא דהן, רב צבאי לשעבר ששירת במחנה שורה, תיאר, "היינו שם כולם במחנה שורה, נכנסנו עם נפש אחת ויצאנו עם אחרת, חדשה, סדוקה וכואבת את כאב האומה, אך כזו מעולם לא הייתה גאה יותר בעמה ומורשתה. בני ישיבות ההסדר נקראו כדי לסייע בעבודה בסיטואציות לא הגיונית, העמיסו על כתפיהם הצעירות את כבודם של הקדושים. גם אלה שהיו שם לצידם, בתוך הדממה והריח שהנפש לא שוכחת, אנשים שקופים שעשו את עבודתם בשקט ובצניעות צריכים חיזוק, חיבוק ותמיכה".
לדבריו, "המנקות בחדרי הטיפול, צוערות שסייעו בשמירה על הסדר ובהכוונה של משאיות הקירור, נהגי המשאיות, רופאים, אנשי בינוי, חשמל ולוגיסטיקה ועוד.. כולם היו שם וסייעו בכל מה שדרשו התהליכים האלה, ראו את המראות, הריחו את הריחות, את העוצמה והקדושה. הם נושאים את שורה בתוכם בכל רגע. אני קורא לוועדה הזאת- אל תשכחו אותם, אל תתנו להם להתמודד לבד על הנפש שהשתנתה לנצח".
נועם רון, ששירתה 580 יום במילואים במחנה שורה במדור תקשוב, העידה, "הייתי 580 יום בשורה מטעם מדור תקשוב. רובינו מילואימיניקים ויש גם סדירים, כולם בני 18-23. 7 ימים בשבוע היינו נכנסים לחדרי הטיפול לטפל במחשבים במשך שעות, לא משנה מה קורה בתוך החדר כשאנחנו במרחק אפס. ראינו הכל, הרחנו הכל. בשבוע הראשון או השני למלחמה הייתה פגישת חוסן אחת לכל המפקדה ביחד, עשרות אנשים".
לדבריה, "אני לא ראיתי קב"ן עד יולי 2025. מאז פניתי כל יום לאנשי החוסן ביחידה עד שסוף סוף השתכנעו ועשו לנו סדנת חוסן אחת של יומיים והכל נשאר פתוח. זה מלווה אותנו כל יום ואנחנו מבקשים לקבל מענה ומעטפת שתאפשר לנו להתחיל את החיים שלנו כמו שצריך".
סרן במיל' שמואל מלול, קצין במערך זיהוי החללים הצפוני, הדגיש כי גם מחוץ למחנה שורה קיימים פערים, "המערך הצפוני טיפל במאות חיילים החל מתהליך הקליטה, השינוע והזיהוי, הפרידה מהמשפחות. אנחנו 420 חיילי מילואים ביחידה ואני עשיתי מעל 400 ימי מילואים ברצף ואיתנו גם צוותי המעטפת שלא היו במעגל הראשון אבל היו, ראו, הריחו וחוו הכל".
יהודה איש שלום מארגון נכי צה"ל אמר, "התכנית לא יצאה לפועל, ההסדרניקים לא נכללים.. ריבונו של עולם, עברו יותר משנתיים והפינג פונג נמשך. מי לוקח אחריות על הדבר הזה? איפה הרצף הטיפולי? בואו נתחיל מלהסתכל לבעיה בעיניים. לראות ולהסכים שיש בעיה, לשלב כוחות ולהתחיל לבנות מענים. תכנית עמית עושה דברים חשובים אבל הטיפול הנפשי הוא לא הליבה שלה והיא לא מתאימה לאנשים שאנחנו מדברים עליהם. חייבים לקחת אחריות מקצה לקצה".
שמרית טוביאנה, מפורום נשות משרתי המילואים, הוסיפה, "כל משרתי מערך הטיפול בחללים מרגישים שקופים. יש אנשים שהיו 450 ימים בשירות וגם הם לא מקבלים טיפולים. מתי מישהו יתעורר ויבין שצריך לעשות לזה סוף? בדצמבר אמרו שהתכנית מאושרת. אנשים נשארים בבית, לא חזרו לתעסוקה. זה פוגש אותם בתפקוד ההורי, הזוגי. מה תכנית עמית יכולה להועיל לחיילים שטיפלו בחללים? היא לא מותאמת לזה".
לסיכום הדיון דרשה ח"כ וולדיגר לכלול את חיילי ההסדר בזכאות לתכנית עמית כשלב ראשון, ולבחון מחדש את קריטריון 45 ימי השירות. "שמענו כאן את אלה שהיו שם. להרחיק אותם זה להתעלם מבעיה משמעותית ואקוטית ואם נעשה זאת עכשיו זה יפגוש אותנו בהמשך ביתר שאת. לשלוח אנשים כאלה לחפש מענים בקופות החולים זה פסול, זו אחריות של הצבא. תפנו לראשי הישיבות ותמצאו את הדרך לאתר כל מי שצריך טיפול נפשי".
עוד דרשה להאיץ את הוצאתה לפועל של התכנית הייעודית למערך לזיהוי חללים ולהעביר לוועדה דיווחים שוטפים על ההתקדמות.