המחלוקת הציבורית החוצה את אזרחי ישראל שבעבר הייתה מאופיינת בחלוקה בין שמרנים לליברלים השתנתה.
שמרנים מוצהרים בעבר נראה שחצו את הקווים, וכעת הם מחרפים את ממשלת הימין בכלל, ואת נתניהו בפרט, הם מדגישים יותר את הפן הליברלי-שמרני, ולא מהססים לכנות את חוקי הרפורמה המשפטית בשם 'המהפכה המשטרית', גם ביחס לחוקים שהם עצמם תמכו בהם בעבר. כשהם עוטפים את ההתנגדות שלהם בביקורת חריפה על "אופן" העברת החוקים הללו.
זה מתבטא גם ביחס לחוק הגיוס, אותם אנשים שבעבר יזמו חוק גיוס מיקל הרבה יותר וכולל פחות סנקציות ויעדי גיוס, מאשר החוק שעומד כיום על הפרק, מכנים את החוק העומד על הפרק כיום כ'חוק השתמטות' (את התירוצים וההסברים כולם מכירים).
כך שברור שעמדות רבות גם של אישי ציבור וח"כים וגם של עמך ישראל, נגזרים מפוזיציה, מהגדרת סדרי עדיפויות ומיחס לאישים מסוימים בקואליציה או באופוזיציה. או כדבריה של רחל המשוררת בשיר "יום בשורה": "אך אני לא אובה בשורת גאולה אם מפי מצורע היא תבוא"
היכולת לייצר שינוי באמצעות הידברות קלושה, הצדדים דבקים בעמדותיהם ולאחרונה עברו יותר ויותר בעידוד פוליטיקאים מסוימים (לדעתי בעיקר מהשמאל) לשפת חרפות, וגרוע מזה לשפת רדיפות פיזיות בזויות (סטייל מרדכי דוד) של פוליטיקאים וגם של עיתונאים.
מי שחושב שניתן בעת הזו לייצר אמון בין הצדדים (כפי שאמר רב חשוב בפודקאסט לאחרונה) שוגה. יתכן שהעת לאמון תחזור בעתיד, כעת אין לה סיכוי.
אז מה כן.
אני חושב שחובה לייצר כללי משחק
כללי משחק לא יכריעו בין ערכים, זו שגיאת היסוד של בג"ץ שמנסה לכפות את ערכי הציבור הליברלי על החברה הישראלית באמצעות סדרת פסיקות (האחרונה שבהם בנושא הכותל הרפורמי), וכך האמון בבג"ץ הולך ונשחק עד דק.
כללי משחק דומים לרעיון של 'חוקה רזה' שמנסה להוביל המכון למדיניות העם היהודי JPPI כשהכוונה היא שהחוקה הרזה לא תעסוק במחלוקות הישראליות הגדולות על זהות, ערכים וחזון המדינה. אני מצטט: "החוקה הרזה תעצב את המסגרת הנורמטיבית והמשטרית שבתוכה הן יתנהלו, ובלי שנמשיך להידרדר למערכת כאוטית של הורדת ידיים הדדית, שבה כל דאלים גבר. חילונים ודתיים; ימין, שמאל ומרכז; יהודים וערבים - כולם זקוקים לקיומה של ליבה חוקתית יציבה, כללים הוגנים ויעילים שישרתו את כולנו".
אבל, וכאן האבל הגדול, אין סיכוי לקבלת 'כללי המשחק' הללו אם הם לא יעוצבו באופן פריטטי על ידי תומכי הממשלה ומתנגדיה.
ביקשתי ממכשיר AI (בגרסה מעמיקה) לבחון את רשימת צוות 'החוקה הרזה' והמועצה המייעצת, במכון למדיניות העם היהודי, באיזו מידה הם משקפים את חלקי החברה הישראלית, ואת התמיכה/התנגדות לממשל הימין? להלן תשובתו: "בדיקה מעמיקה של התבטאויות בכירי המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) בשנים האחרונות, ובפרט סביב הקמת הממשלה ה-37 (הממשלה הנוכחית) וקידום הרפורמה המשפטית, מגלה תמונה ברורה: הנהגת המכון ורוב בכיריו אינם תומכים בממשלה הנוכחית, ורבים מהם היו ממבקריה החריפים ביותר.
למרות שיש במכון ייצוג לאישים בעלי תפיסת עולם שמרנית או דתית, התמיכה האידיאולוגית שלהם אינה מתורגמת לתמיכה פוליטית בממשלת נתניהו המכהנת או במהלכיה. להלן סיווג מפורט המבוסס על מאמרים והתבטאויות פומביות מהשנים האחרונות" (אחסוך לכם את הפירוט).
זה בעיני פספוס גדול, כיוון שהמטרה רצויה, והכיוון נכון, אבל הסיכויים שלה להתקבל קלושים עד לא קיימים.
נושא המשך החיים המשותפים שלנו קריטי להמשך קיום ושגשוג המדינה.
זה יוכל לקרות אם נייצר במשותף 'כללי משחק' בלי שנסנדל זה את זה, ומבלי שנחשוב שקבוצה אחת תנסה לגנוב בחירות ותפגע בכללי היסוד של הקיום המשותף שלנו כחברה יהודית ודמוקרטית.