הרב יצחק ביטון, שאיבד שלושה מילדיו - יעקב, אביגיל ושרה - בפגיעת הטיל בבית שמש, שיתף בריאיון לכאן מורשת בתחושות ובכוחות שמחזיקים אותו מאז האסון.
לדבריו, מאז האסון הוא כלל לא שב לבית שמש. "מאז ומעולם החיבור שלי היה יותר לירושלים עיר הקודש. שבתות וחגים היינו נמצאים בירושלים עם הילדים, שם גם היו סדרי הלימוד והשיעורים שלי. כרגע מחפשים עבורי דירה בירושלים, אולי באזור הרובע היהודי או סמוך לכותל".
הרב ביטון שחזר את השתלשלות האירועים באותו יום נורא, שבו ביקשו בנותיו מיעקב לרדת למקלט בית הכנסת בעקבות האזעקות: "הייתה לי הרגשה מוזרה בלב ואמרתי שאולי הפעם כדאי להישאר בבית. אבל הבנות הפצירו בו, והוא ירד איתן למקלט".
לאחר פיצוץ אדיר שזעזע את הבית וכמעט הביא לקריסתו, יצא האב לכיוון בית הכנסת. "ראיתי עשן מאזור בית הכנסת והלב שלי הרגיש רע מאוד. כשהגעתי לשם ראיתי שהמבנה חרב כמעט לחלוטין והמקלט נפגע. כבר הוציאו גופות מהמקום".
לאחר שעות של ציפייה לנס, הגיעה ההודעה הרשמית. "ציפיתי לישועת השם, אולי בכל זאת מישהו מהם חי. ניסיתי להכין את עצמי לבשורה בתפילה ובהבנה שחייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה".
לדבריו, את הכוחות הוא שואב מלימוד התורה ומדברי חז"ל. הוא הזכיר את דברי התלמוד ירושלמי על הפסוק "דודי ירד לגנו ללקוט שושנים", המסבירים כי הקב"ה לעיתים "לוקח את הצדיקים שבישראל".
"אני מבין שהקב"ה בחר בהם", אמר. "זה לא החלטה של בני אדם מי צדיק ומי לא. כשהקב"ה בוחר - זו בחירה שלו".
בדבריו שרטט הרב את דמותם המיוחדת של ילדיו, "יעקב היה ילד מוכשר מאוד. כבר בגיל ארבע ידע משניות בעל פה והבין אותן לעומק. כשהיינו בכותל בגיל ארבע וחצי שאלתי אותו מה ביקש בתפילה - והוא ענה שהתפלל שיבוא מלך המשיח ושייבנה בית המקדש". לדבריו, ילדיו היו פעילים גם בקירוב לבבות. יעקב הדריך ילדים, אביגיל עסקה בפעילות חברתית, ושרה התבלטה בעשייה למען אחרים. "הם ידעו לאהוב כל יהודי ולחשוב טוב על כל אדם".
על ההתמודדות בתוך המשפחה סיפר כי אשתו מחזקת את הסובבים, "אשתי מדברת דיבורים של אמונה ברמה אפילו גבוהה ממני. אנחנו עבדנו כל החיים על הנושא של אמונה, והקב"ה הכשיר אותנו לעמוד בניסיון הזה".
לסיום פנה הרב ביטון במסר לציבור: "כשבאה צרה על הציבור - צריך לזעוק ולהתעורר לתשובה. לא לומר שזה מקרה או מנהג העולם. צריך לחזק את האחדות, את היחס בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, וללמוד מוסר בכל יום".
לדבריו, הדרך להתמודד היא בחיזוק האחדות והיחסים בין אדם לחברו. "צריך לכבד זה את זה, לאהוב כל יהודי ולהסתכל בעין טובה. זו הצוואה שאנחנו ממשיכים עם הילדים שלנו".