הצעת החוק להרחבת הסמכויות לבתי הדין הרבניים עברה הלילה (שלישי) במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 65 תומכים מול 41 מתנגדים.
החוק קובע כי בתי הדין הרבניים מטעם המדינה יוכלו לדון כבוררים, בהסכמת שני הצדדים, בסכסוכים אזרחיים וכלכליים. בכך הוא מעגן בחוק סמכויות דומות לאלה שנהגו בעבר בפועל בבתי הדין עד שנת 2006, אז פסק בג"ץ כי בית דין רבני לא יעסוק בנושאים אזרחיים שאינם בתחום סמכותו העניינית.
בעקבות הפסיקה נקבע כי גם אם הצדדים חפצים בכך, לא ניתן יהיה להסמיך את בית הדין להכריע במחלוקת ביניהם במסגרת בוררות.
מציעי החוק מדגישים כי בית הדין יוסמך לדון רק אם שני הצדדים מעוניינים בכך, וכי הסמכות תוענק רק לאחר פרוץ הסכסוך ולא מראש לגבי מחלוקות עתידיות.
יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, בירך על אישור החוק ואמר: "זו הצעה פשוטה וטריוויאלית שהייתה צריכה להיות מוסכמת על כולם כי אין דבר שהוא יותר ליברלי מזה - לתת לשני מבוגרים להגיד שהם רוצים לדון בהסכמה בסוגיה בסכסוך ביניהם לפי דין תורה".
הרב הראשי לישראל הרב קלמן מאיר בר הגיב: "צריך להבין את האבסורד: במשך שנים מי שהיה מעונין לקיים בוררות בדיני ממונות יכל לעשות זאת בכל פורום - למעט בפני דיינים בבתי דין רבניים. זהו מצב אבסורדי ועוול מקומם הן כלפי הציבור שמעונין לדון בדיני תורה והן בפני הדיינים שלמדו שנים והתמקצעו גם בעולמות הללו. הרשויות כביכול מכירות בשיקול הדעת של כל אחד - למעט בשיקול דעתם של דיינים תלמידי חכמים שלמדו ושנו במשך שנים ארוכות דיני ממונות. זהו מצב לא מתקבל על הדעת, בפרט במדינה יהודית".
הרב בר ציין כי הצורך בתיקון המצב הזה היה ברור לכל מי שנחשף אליו, וחצה מגזרים ומחנות. "באירוע השבעת דיינים במשכן הנשיא דיברתי על הנושא ונרשמה הסכמה מפה לפה".
מכון 'מרכז יכין' מסר: "מדובר במהלך שיש בו צדק, צורך והזדמנות: צדק בהשבת סמכויות שניטלו מבתי הדין. צורך במתן מענה למבקשים להתדיין על פי משפט התורה במסגרת מקצועית ומפוקחת והזדמנות לפיתוח משפט התורה במציאות ריבונית עכשווית".