בית המשפט העליון הורה הבוקר (ראשון) למדינה להשיב עד השעה 12:00 בצהריים מה עמדתה בנוגע לקיום תפילות בכותל המערבי, בין היתר במרחבים המוגנים בו.
ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה דחופה שהוגשה הלילה בדרישה לפתוח את הכותל לתפילות רחבות היקף. השופטת רות רונן מבהירה בהחלטתה כי ייתכן והדיון בעתירה יתקיים כבר היום.
מוקדם יותר הלילה הגיש ארגון "אמת ליעקב בישראל" עתירה דחופה לבג"ץ, באמצעות עו"ד נתן רוזנבלט, בדרישה לאפשר קיום תפילות רחבות היקף ברחבת הכותל המערבי - גם בתקופת הלחימה. העתירה מופנית נגד מדינת ישראל, פיקוד העורף, משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל, בטענה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד - חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם.
לטענת העותרים, המדינה מטילה מגבלות משמעותיות על קיום תפילות המוניות בכותל - לרבות במרחבים ממוגנים כגון הרחבה המקורה ומנהרות הכותל - בעוד שבמקביל מתאפשרות התקהלויות אחרות, ובהן הפגנות.
בעתירה נטען כי מדובר באפליה ברורה: תחבורה ציבורית ופרטית ממשיכה לפעול, הפגנות מתקיימות והתקהלויות מאושרות - ואילו תפילה, דווקא במקום מוסדר ומוגן, מוגבלת באופן ניכר. לדברי העותרים, מצב זה "פוגע פגיעה קשה באמון הציבור ובשלטון החוק".
העותרים מדגישים כי דווקא בעת מלחמה, כאשר אזרחים רבים - ובהם משפחות לוחמים - מבקשים לשאת תפילה לשלום ולסיום הלחימה, יש לאפשר ואף לעודד קיום תפילות ציבוריות. במוקד העתירה ניצב גם מעמד ברכת כהנים בימי הרגלים - אירוע מסורתי רחב היקף, בעל משמעות רוחנית ולאומית עמוקה.
לטענת העותרים, אין מניעה ביטחונית ממשית לקיום תפילות רחבות, שכן במקום קיימים מתחמים ממוגנים מתקדמים, ובהם אולמות מקורים ומנהרות הכותל, המסוגלים להכיל קהל רב בתנאים בטיחותיים. עוד נטען כי ניתן ליישם פתרונות מידתיים כגון ויסות קהל, חלוקה למתחמים ופיקוח - מבלי לפגוע בזכויות היסוד של הציבור.
העתירה נסמכת על פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, הקובעת כי גם בעת חירום יש לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות יסוד, וכי אין לקבל החלטות הפוגעות בהן באופן בלתי מידתי. לטענת העותרים, אם חופש המחאה תחת כיפת השמים זוכה להגנה גם בתקופות רגישות - קל וחומר שיש להבטיח את חופש הפולחן, ובפרט במתחמים ממוגנים.
במסגרת העתירה מתבקש בית המשפט להורות למדינה לאפשר תפילות ברחבת הכותל בכל שעות היממה, לפתוח את כלל המרחבים הממוגנים לרבות מנהרות הכותל, לאפשר קיום רחב של מעמד ברכת כהנים במתחמים המקורים, להימנע מהטלת מגבלות שאינן מבוססות על צורך ביטחוני קונקרטי, ולהבטיח שוויון בין תפילות לבין הפגנות והתקהלויות אחרות. בנוסף, הוגשה בקשה לצו ביניים דחוף, במטרה לאפשר את קיום התפילות כבר בימים הקרובים - עוד בטרם הכרעה בעתירה.
בסיום העתירה נכתב כי "בעת קשה זו, כאשר עם שלם מבקש לשאת תפילה לשלום - אין זה סביר כי דווקא שערי המקום המרכזי לתפילה יוגבלו".
העותרים מדגישים כי תפקידה של המדינה אינו רק להגן על ביטחון אזרחיה - אלא גם לאפשר את מימוש זכויותיהם, ובכלל זה חופש הפולחן, באופן שוויוני ומידתי.
במקביל פנה רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ במכתב למפקד פיקוד העורף, האלוף שי קלפר, בבקשה לבחון מחדש את ההנחיות בנוגע לכניסת מתפללים לרחבת הכותל המערבי.
בפתח המכתב כותב רב הכותל: "בראשית דבריי אני מבקש להביע הערכה עמוקה על העבודה המסורה שלך ושל אנשיך. האחריות על הגנת העורף ושמירה על כל אדם היא משימה קדושה, ובשם עם ישראל כולו אני מודה לכם על המסירות והמקצועיות שמצילה חיים בכל יום מחדש".
הוא מתייחס לפסיקת בג"ץ שהורתה לפיקוד העורף לאשר התכנסויות רבות משתתפים לצורך מחאות והפגנות, בשעה שהוראות ההתכנסות באתרים קדושים, ובהם הכותל המערבי, נותרו ללא שינוי. "אינני מצליח להבין מדוע זכות המחאה נתפסת כחשובה או דחופה יותר מזכות התפילה. הכותל המערבי הוא הלב הפועם של העם היהודי. דווקא עכשיו, כשחיילינו נלחמים בחירוף נפש ובסכנה הגדולה, הציבור זקוק להגיע למקום הקדוש ביותר שנשאר לנו מאז חורבן הבית".
לדבריו, ככל שהמציאות הביטחונית מאפשרת התקהלויות אחרות, יש מקום לאפשר גם תפילה ברחבת הכותל: "אם המציאות הביטחונית מאפשרת למאות אנשים להתקהל בכיכרות לצורך הפגנה, על אחת כמה וכמה יש לאפשר ליהודים להתכנס ברחבת הכותל המערבי".
לסיום מבקש הרב רבינוביץ לבחון מחדש את ההנחיות ולאפשר לציבור להגיע לכותל ולהתפלל: "אבקש לבחון את ההנחיות, ולאפשר לציבור המאמין להגיע לכותל ולהתפלל לשלום עמנו, ארצנו וחיילינו, לפחות באותם התנאים שבהם מתאפשרות התכנסויות אחרות. ואף יותר מכך. דווקא בימים אלו, אל נא לוותר על התפילה, מקור הכוח והתקווה של כולנו".