סג"ם נ', מ"מ בגדוד 931 בביסל"ח, מספר לערוץ 7 על מפקדו האישי בקורס מ"כים, סמ"ר אלקנה נבון ז"ל, שנפל במהלך פעילות מבצעית בג'נין לפני כשנה וחצי, שהיה עבורו מודל לחיקוי שעיצב את דמותו כקצין.
המפגש הראשון ביניהם התרחש בנקודת זמן קריטית, רגע אחרי שסג"ם נ' סיים את הטירונות והגיע לביסל"ח. "אני פוגש אדם שהוא פשוט זורח. חייכן, גדול פיזית, מאוד בולט בנוכחות ובדיבור, מרשים מאוד", הוא משחזר.
ההתרשמות הראשונית מהמראה המרשים תורגמה מהר מאוד להערכה מקצועית עמוקה. הימים היו ימי הכנה קדחתניים לקראת כניסה לפעילות מבצעית, ואלקנה הפגין רמה שהותירה את חניכיו משתאים. "נתקלתי ברמה מקצועית וערכית שלא נתקלתי בה לפני כן. הוא הכניס אותנו למסגרת מאוד איכותית".
הזיכרון המקצועי שזור ברגעי השבר. סמ"ר ר', נגד רפואה בביסל"ח, היה חלק מהכוח שהוקפץ לג'נין בתקרית בה נפל אלקנה. עבורו האירוע הזה נחקק כאחד המורכבים והקשים ביותר שחווה בשירות. "אמרו לנו שיש אירוע רב נפגעים. הגענו והיה שם כאוס אחד גדול. קיבלנו אלינו את הפצועים. כשאלקנה הגיע, הוא היה כבר אחרי בדיקה רפואית של הרופא הבכיר של הגדוד - ללא רוח חיים".
עבור סג"ם נ', שהיה אז חניך תחת פיקודו של אלקנה, הייתה זו טבילת האש הראשונה בחייו, והיא הייתה כואבת מנשוא. "זו הפעם הראשונה שאני נפגש עם לחימה מהרגע שהתגייסתי. נכנסתי עם מפקד שהוא מאוד רציני והוא מאוד מקצועי, ולכן הרגשות שלי גם כחניך, בטח שלאחר מכן בתקרית, היו עמוקים. הרגשתי בטוח, הרגשתי שהמפקד שמוביל אותי הוא מפקד טוב ורציני ושיש על מי לסמוך".
תחושת הביטחון הזו התנפצה בבת אחת כאשר הגיעה הבשורה המרה במהלך ההתקלות. "תוך כדי ההתקלה אנחנו מבינים שאלקנה כבר לא איתנו. זו היתה טלטלה גדולה. משהו בלתי נתפס. קודם כל ההבנה שהמפקד האישי, האדם שהוביל אותי, האדם שהסתכלתי עליו בעיניים כמהות ועיניים מעריצות כבר לא איתנו. לא היה קל להבין את הסיטואציה".
ההלם הראשוני הוחלף לאורך הזמן בהבנה כי אלקנה השאיר אחריו ירושה רוחנית מחייבת. סג"ם נ' מספר כי החותם שהותיר אלקנה בערכיו ובמקצועיותו הוא זה שדחף אותו לצאת לקצונה ולהתקדם במערכת הצבאית. "אני חושב שזה אחד הדברים שהכי מלווים אותי בחיים, לפחות בשנה וחצי האחרונות מאז התקרית. בהמון דברים אני מסתכל ופועל לאורו, לאור הערכים והדברים שהטמיע בי, למרות התקופה הקצרה, אבל באמת לאורו".
כאשר שואלים את נ' מה הם אותם ערכים שהוא מנסה להנחיל היום לפקודיו, הוא מזקק אותם לשתי נקודות מרכזיות: אהבת חינם ומקצוענות. "אהבת האדם היתה ללא עוררין אצל אלקנה. הוא אהב את כולם, לא משנה מי הם, מאיפה הם הגיעו ולמה. המקצוענות משלבת מקצועיות וגם את הרצון לעשות את מה שאתה עושה. הוא היה מאוד כמה לדבר הזה, מאוד אהב את המקצוע, מאוד בער בו, הייתה איזושהי להבה שבערה בו באופן בלתי רגיל. אני חושב שאלה שני הדברים שאני מנסה כיום כמפקד להטמיע בחיילים שלי, להוביל אותם להבין את הערכים האלה".
גם סמ"ר ר' שותף לתחושה כי השירות הצבאי היום מקבל משמעות כפולה ומכופלת אל מול השכול. "אני חושב שכל הדברים שקרו במהלך המלחמה נותנים לנו גם כוח להמשיך - דווקא בגלל האנשים היקרים האלה שאיבדנו".