לרגל הגיעו של הרב יואל בן־נון לגבורות שוחח הרב בני להמן עם הרב אבי גיסר על פרק מרכזי בחייו התורניים של הרב בן־נון: הקמת המכון הגבוה ללימודי תנ"ך בעפרה והשפעתו על תלמידיו.
השניים ביקשו לעמוד על תרומתו של הרב בן־נון לעולם לימוד התנ"ך ולהכרת הטוב כלפיו מצד תלמידיו ועולם התורה.
הרב להמן פתח ואמר כי המפגש נועד "להכיר טובה לרב יואל שהגיע לגבורות והוא מתגבר והולך". לדבריו, ההכרת הטוב היא גם מצד תלמידיו האישיים וגם מצד הציבור הרחב שנחשף באמצעותו ללימוד תנ"ך מעמיק ורחב, "שלא תמיד כולם יודעים עליהם".
במרכז השיחה עמדה הקמת המכון ללימודי תנ"ך בעפרה, לאחר יוזמה שהתעוררה בפורים מושלג במיוחד בביתו של הרב משה שפירא. הרב גיסר סיפר כי הרב יואל בן־נון, הרב דני סטיסקין, הרב אברהם שר שלום וחברים נוספים העלו אז את השאלה מדוע אין מסגרת רצינית ללימוד תנ"ך לגברים, בדומה למסגרת שפעלה במכללה לבנות.
לדברי הרב גיסר, שנותיו של הרב בן־נון בעפרה היו פרק משמעותי בעיצוב דמותו התורנית ובהשפעתו הציבורית. "מדובר בכעשרים שנה שבהן היה הרב בן־נון במיטב כישרונו", אמר, וציין כי בתקופה זו ייסד את לימוד התנ"ך "המאיר והגדול שלו".
הרב גיסר סיפר כי המכון פעל בבית הכנסת הזמני של עפרה משעות אחר הצהריים ועד הערב. תלמידים מישיבת מרכז הרב היו נוסעים בבוקר לירושלים, לומדים בישיבה, וחוזרים לעפרה כדי להשתתף בסדר שני של לימודי תנ"ך בעיון.
"התוכנית הייתה ללמוד לימודי תנ"ך בעיון", אמר הרב גיסר. לדבריו, מטרת הלימוד הייתה "להעמיק בלימוד התנ"ך, לפתוח לו פתחים, דלתות, בעיקר לפתוח את העיניים שלנו, להכיר את התנ"ך עמוק".
הרב גיסר הסביר כי דרך הלימוד של הרב בן־נון הרחיבה את המבט מעבר ללימוד נקודתי של פסוקים ומפרשים. "זה לא רק רש"י ואבן עזרא על הפסוק, אלא מהלכי אורך ורוחב בתנ"ך", אמר.
אחד השיעורים הראשונים שזכר הרב גיסר עסק במלכות בישראל. לדבריו, הרב בן־נון הציג את רעיון המלוכה כחידוש נועז ומסוכן, והסביר את תוכחת שמואל הנביא על בקשת העם להמליך מלך על רקע החשש מפני שושלת מלכותית של בשר ודם.
הרב להמן הזכיר שיעור מוקדם בביתו של הרב אלישע וישליצקי שבו למדו ספר שמואל. הרב בן־נון אמר אז לתלמידים, "אתם עוד לא יודעים, אבל אני מניח שאתם יודעים, כי אם אני אניח שאתם לא יודעים, אתם לא תדעו, אבל אם אני מניח שאתם יודעים, בסוף אתם כן תדעו".
הרב גיסר אמר כי המשפט הזה ביטא את גישתו החינוכית של הרב בן־נון. "הוא ממש בנה את התפיסה שלנו שיש להתבונן בעיניים גדולות על התנ"ך, ושממנו נלמד יסודות באמונה, יסודות בתורה וגם יסודות בהלכה", אמר.
לצד שיעוריו של הרב בן־נון התקיימו במכון גם שיעורים משלימים. הרב גיסר הזכיר את הרב משה שפירא שלימד ספר תהילים מתוך תפיסה כי "גם תהילים זה לא להגיד תהילים, גם תהילים זה עיון, גם תהילים צריך ללמוד".
עוד סיפר הרב גיסר על שיעוריו של חנוך אלון, שלימד על ההבדלים הלשוניים בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים. לדבריו, לימוד זה הוסיף ללימוד התנ"ך גם ממד לשוני וספרותי.
הרב גיסר סיפר כי המכון פעל בעפרה במשך שלוש עד חמש שנים והשפעתו ניכרה בהמשך במסלולי חייהם של תלמידיו. "כמעט כולם, אם נתחיל למנות אותם, פנו אחר כך להיות רבני יישובים", אמר, והוסיף כי לימוד התנ"ך נותר מרכיב מרכזי בהוראתם התורנית.
בהמשך השיחה ביקש הרב גיסר לעמוד על מקומו של הרב בן־נון כתלמיד חכם בתורה שבכתב. הוא סיפר כי באחד מביקוריו של הרב בן־נון בישיבה תיכונית הציג אותו הרב יוגל בפני התלמידים כ"את אחד מגדולי הדור בתורה שבכתב".
"זה כל כך נכון", אמר הרב גיסר. "זה ראוי ללוות אותו בגבורות שלו בתואר הזה, מהגדולים של הדור, גדולי הדור בתורה שבכתב".
הרב גיסר הרחיב גם על השפעתו הקהילתית של הרב בן־נון בעפרה וסיפר כי בשנותיו הראשונות של היישוב היה דמות תורנית מרכזית גם בפסיקת הלכה, בקביעת מנהגים ובעיצוב עולם האמונה של הקהילה. "הוא היה הרב הלא מוכתר של אותם שנים ראשונות בעפרה", אמר.
לדבריו, השפעתו של הרב בן־נון ניכרת עד היום גם במנהגי תקיעת השופר בעפרה. הוא סיפר כי הרב בן־נון הנהיג את התקיעות רק בחזרת הש"ץ ולא בתפילת הלחש, לצד מקבץ התקיעות בסוף מוסף ותוספת של שנים עשר קולות בסיום.
לקראת סיום השיחה אמר הרב להמן כי הרב בן־נון "לא החזיר את האמונה בתנ"ך, אבל הוא החזיר במידה מסוימת את האמון בתנ"ך". הרב גיסר סיכם את תרומתו במילים, "אם תעמיק, אם תעיין, אתה תגלה עולמות חדשים בתורה שבכתב".