ועדת החוץ והביטחון אישרה היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקפאת מעצרי עריקים, למרות חוות דעת של היועצת המשפטית לוועדה, שהזהירה כי ההסדר המוצע מעמיק את אי-השוויון ואינו עומד בעקרונות החוקתיים שנקבעו בפסיקה. החוק צפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת במהלך השבוע.
על פי הצעת החוק שאושרה כהוראת שעה, יוקפא מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ל-30 בנובמבר, עד לאחר הבחירות לכנסת.
מי שיוגדר תלמיד ישיבה הוא מי שלומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - מ-40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות, שקבע שר הביטחון. שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות.
באשר לפיקוח, גם כאן יהיה אחראי שר הביטחון להסמיך בודקים שיבקרו באותן ישיבות כדי לוודא שמי שרשום כתלמיד - אכן לומד.
בחוות הדעת כתבה היועצת המשפטית כי הפסיקה הכירה לאורך השנים באפשרות לקבוע הסדר ייחודי לתלמידי ישיבות, אך רק כאשר הוא מלווה במנגנונים שמטרתם לצמצם את אי-השוויון. לדבריה, ההצעה הנוכחית מעניקה "פטור מגזרי מחובות חוק שירות ביטחון - בלי משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה", ולכן אינה כוללת אפילו את המינימום הנדרש כדי לעמוד במבחנים החוקתיים.
עוד ציינה כי שילוב של הקפאת הליכים פליליים לצד מנגנוני פיקוח אפקטיביים ושלילת הטבות כלכליות היה עשוי לצמצם במידת מה את הקשיים החוקתיים, אולם מנגנונים אלה אינם מופיעים בנוסח שאושר. לדבריה, ככל שההסדר מתרחק מעקרונות השוויון, כך מתעצמת הפגיעה החוקתית הגלומה בו.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, דחה את הביקורת והאשים את הייעוץ המשפטי בהתערבות בסוגיות שאינן משפטיות. לדבריו, גורמי המקצוע העוסקים בגיוס חרדים הבהירו בפני הוועדה כי מעצרי העריקים אינם אפקטיביים ואף פוגעים במאמצי הגיוס. ביסמוט הוסיף כי "יש גם מציאות", וטען שחוות הדעת מתעלמת מעמדות הצבא, הממשלה וגורמי המקצוע.
ח"כ מאיר פרוש אמר לאחר האישור: "בשעה זו אישרנו בוועדת החוץ והביטחון את הצעת החוק המפסיקה את מעצרם הנפשע של לומדי התורה. אישור הצעת החוק הוא מסר כי רוב העם היהודי בארץ ישראל מתנגד למעצר לומדי תורה, דבר שמקטרג חלילה על ארץ ישראל".