עם שקיעת החמה נכנס עם ישראל לתשעה באב, יום האבל הלאומי על חורבן בתי המקדש.
ברחבי הארץ ובקהילות ישראל התכנסו המתפללים לבתי הכנסת לקריאת מגילת איכה ואמירת הקינות, בעוד שלרחבת הכותל המערבי הגיעו רבבות בני אדם לתפילות ולאמירת הקינות סמוך לשריד בית מקדשנו.
הקרן למורשת הכותל המערבי השלימה את היערכותה לקליטת ההמונים, שיגיעו לאורך ליל תשעה באב והיום שלאחריו. במעמדי התפילה יקראו המתפללים את מגילת איכה, יישבו על הארץ כמנהג האבלים ויקוננו על חורבן בית המקדש, כמסורת רבת שנים.
יום תשעה באב מלווה בחמישה עינויים: איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה. כל העינויים מתחילים עם שקיעת החמה ונמשכים עד לצאת הכוכבים, לצד הלכות מפורטות הנוגעות לפטורים מן הצום ולמצבים מיוחדים.
מלבד חמשת העינויים נוהגים ביום זה מנהגי אבלות נוספים. עד חצות היום יושבים על מושב נמוך, נמנעים מלימוד תורה המשמח את הלב ולומדים רק פרקי חורבן ואבלות, ובהם מגילת איכה, ספר איוב וסוגיות העוסקות בחורבן בתי המקדש.
עוד נוהגים שלא לשאול בשלום חברו, להימנע מטיולים ומשמחה, ולהפחית ככל האפשר בעשיית מלאכה ובמשא ומתן עד שעות אחר הצהריים. גם מי שפטור מן הצום מחמת מחלה או צורך אחר, מחויב בשאר דיני היום ככל שאין מניעה רפואית.
בשעות הלילה והיום יישמעו ברחבת הכותל קולות הקינות העתיקות, כאשר אלפי המתפללים יישבו על הארץ ויישאו תפילה מתוך געגוע לבניין בית המקדש ולגאולה שלמה, במעמד המאחד יהודים מכל העדות והקהילות סביב זכר החורבן.