חברת "צהר פיקוח מזון", המפעילה את מערך הכשרות של ארגון רבני צהר, הגישה עתירה לבג"ץ נגד הכנסת בדרישה להשיב על כנה את רפורמת הכשרות, שבוטלה בשבוע שעבר בכנסת.
בעתירה נטען כי ביטול הרפורמה נעשה במסגרת ההסכמות בין מפלגות הקואליציה לבין מפלגת הליכוד.
עוד נטען כי ארגון רבני צהר היה צפוי להיות אחד הנהנים המרכזיים מהרפורמה שקידמה הממשלה הקודמת, וכי ביטולה מבטל את המהלך שקידם שר הדתות לשעבר מתן כהנא.
מי שינהל את ההליך הוא נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. בית המשפט הורה למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ל-20 באוגוסט.
לפני שבוע מליאת הכנסת אישרה סופית את חוק הכשרות הממלכתי החדש - תיקון מס' 5 לחוק איסור הונאה בכשרות. החוק החדש מביא לקיצה באופן רשמי את הרפורמה של השר לשעבר מתן כהנא משנת 2021, שהפריטה למעשה את השוק ואיפשרה לגופי כשרות פרטיים להעניק תעודות הכשר עצמאיות.
החל מאישור ביטול החוק, הסמכות להענקת תעודות הכשר מופקעת לחלוטין מידי גופים ובעלי עסקים פרטיים, וחוזרת לניהול ממלכתי מלא.
הגורמים היחידים שיוכלו להעניק תעודת כשרות בישראל הם מועצת הרבנות הראשית לישראל, רבנים מקומיים מוסמכים והרבנות הצבאית (עבור מתקני צה"ל וכוחות הביטחון).
לצד החזרת הסמכות לרבנות, החוק החדש מסדיר היבטים פנימיים במערך ההשגחה. המרכזי שבהם הוא ניתוק הזיקה הכלכלית הישירה בין משגיח הכשרות לבעל העסק המושגח - צעד שנועד לנטרל ניגודי עניינים ולוודא שהפיקוח נעשה ללא לחצים מסחריים.
יוזמי החוק וברבנות הראשית הסבירו כי הפרטת מערך הכשרות יצרה כאוס ואיפשרה לרבנים שאינם עובדי ציבור לקבוע תקני כשרות פרטיים, דבר שפגע באובייקטיביות ובאמינות המערכת והכניס אליה שיקולים כלכליים זרים של תעשיית המזון.